2011/08/25

תכנית התיקשוב הלאומית - התאמת בתי הספר למאה 21

במסגרת הקורס " שילוב טכנולוגיות תיקשוב ולמידה " אצל ד"ר מישר-טל חגית ערכנו סקירה של תוכניות תיקשוב שונות מ כחמישים מדינות , כל סטודנט למד על תוכנית תיקשוב של מדינה אחת והעלה את הקישור לסביבת הלמידה בה למדנו את אותו קורס { הזכרתי בפוסט קודם כי כל הסביבה כולל תכנים היא בפייסבוק כקבוצה סגורה } .
באותה מסגרת התייחסנו לתכנית של ישראל ובמהלך הקורס הגיע מר רוני דיין כנציג משרד החינוך והסביר על התוכנית ובאותה הזדמנות נתן אפשרות למרצים ולסטודנטים להעלות שאלות . -את התובנות שלי כתבתי באמצעות מצגת אעלה אותה בקרוב לרשת כולל קישור לפוסט זה -
במשך ארבעה החודשים האחרונים ובמסגרת התפקידים החדשים שקיבלתי יצא לי להגיע ל 7 כנסים הקשורים להשקה, הסבר , הטמעה והשתלמות במסגרת התוכנית .
אמנם יוצא כי מדינת ישראל פיגרה בלפחות 7 שנים ליזום תוכנית תיקשוב - משנת 2000 עד 2007 לא היו תוכניות תיקשוב בארץ - , אבל למדה היטב באמצעות מומחים מהטעויות והנסיונות של מדינות אחרות בתכניות תיקשוב ( ICT).
אתן דוגמא :במסגרת הקורס שהזכרתי מתברר כי  אחד היעדים של ממלכת הערב הסעודית -שהיא מדינה מפותחת- לחבר 30% מבתי הממלכה לתשתית חוטית / קווית Adsl להספקת האינטרנט , לעומת ישראל ש 80% מהאוכלוסייה -ללא הבדל משמעותי בין ערבים ליהודים ו/או מגזרים אחרים שונים- כבר יש להם גישה לאינטרנט עדיין לפני יישום תוכנית תיקשוב.במילים אחרות :התשתית הטכנולוגית הבסיסית קיימת , אבל פשוט בתי הספר נשארו מנותקים מהמציאות העשירה והפסידו את הערך המוסף של הטכנולוגיה.    
יש לציין כי תוכנית התיקשוב היא אמצעי  להשגת המטרה התאמת בתי הספר למאה 21 .
חשוב לציין כי ההשקעה הפעם במורים , אמנם היו נסיונות כמו אנטל ותפוח לעקוף את המורים אבל לא הצליחו ולא מלאו את מקומו של המורה .
בתי הספר אשר ישולבו בתוכנית הם בתי ספר יסודיים בשלב הראשון וחשוב לציין כי ההשקעה בשלב זה בבתי ספר בצפון ובדרום הארץ ,כלומר נערכה הפלייה מתקנת באזורים אלה .הציוד אשר יקבלו  בתי הספר: מחשב נייד לכל מורה , מקרן (יש אפשרות לשדרוגו למקרן חכם ) אינטרנט אל.חוטי ויציב , רמקולים , אמצעי החשכה במידת הצורך ספקי תוכן , תמיכה טכנית ,בתנאי שבתי הספר יעמדו ב 6 תנאי סף: פורטל בית ספרי ,תוכנית עבודה ל3שנים ,הדרכה בית ספרית,ניהול פדגוגי ,שיתוף ותקשורת , אינטרנט בטוח לאורך כל השנה .
הציוד והכשרת המורים מטרתם להגיע ל : שיפור מיומנויות המורים,התאמת ההוראה לשונות התלמידים , משוב בזמן אמת ,הגברת העניין והקשב של התלמידים ,קשר רציף עם ההורים על בסיס יום יומי .
נשאר לאחל לתוכנית כל הצלחה .
מקורות : המצגות של ד"ר אורנה שמחון, ד"ר עופר רימון, משה חיימוביץ, רוני דיין, תוכנית התיקשוב הלאומית, צפונט

2011/08/18

יונת הדואר כסביבה טכנולוגית של שיתוף

פרוייקט חינוכי ,חיוני,שיתופי ,אחיד, חשוב ושימושי הקים משרד החינוך והתרבות לטובת כל עובדי ההוראה . הפרוייקט מהווה " רשת טכולוגית חינוכית המספקת לכל מורה תיבת דואר בנפח של 10G.B. , אלפון כתובות ארגוני של כל המורים בישראל, רשימת תפוצות ייעודיות , אפשרות להעברת מסרים מידיים, ספר אנשי קשר פרטיים ,יומן אישי וצבורי, כונן פרטי ברשת (Sky drive ) של Microsoft Windows live בנפח של 25G.B , המאפשר איחסון , גיבוי ושיתוף קבצים " . 
הסביבה מספקת למשתמשיה office 2010 online חשוב לציין בנוסף כי הסביבה מאובטחת ונטולת פרסומות . עובד ההוראה משתמש בשם משתמש וסיסמה של תלושי השכר עם כניסתו ל פורטל עובדי הוראה תחת הלשונית
 " תוכן אישי ". הסביבה הושקה לפני כשמונה חודשים ונשלח מכתב יפה מנייר לכלל עובדי הוראה , עד כאן חלק מהמורים  נכנס לסביבה מתוך סקרנות ו/או מודעות וחלק אחר הזניח .
עם השקת תוכנית התקשוב הלאומית ,כל עובד הוראה " ייאלץ " להכנס לסביבה כי היא חלק בלתי נפרד  מהשנוי שיתרחש בהתאמת בתי הספר למאה 21 .
ברצוני כאן ללחוש באוזני עמיתי המורים ולהדגיש את עניין השיתוף ,הרי מבחינה טכנית ניתן לאחסן כל מידע ולקבוע אם הוא פרטי / אישי כלומר הגישה אליו היא מותרת רק לבעל הכונן בלבד- וזאת זכותו של כל אדם לשמור פרטים או מידע סודי -  או ציבורי והכוונה שהגישה למידע מסוג זה מותרת לכל אדם בעולם .
אם מורה יצר דף עבודה ושמר רק לעצמו ? מה הערך האמיתי של הדף ? ומי נהנה ממנו ? למה שלו יערוך שיתוף לאותו דף עבודה שהוא יצר וכל התלמידים ייהנו ויפיקו תועלת ממנו ? באותו זמן אותו מורה מורה ישמור על זכויות יוצרים , כי גם חובת המשתמשים לציין את המקור כחלק מהחוק והנטיקה .
אסתפק בדוגמא אחת אוניברסטת MIT הנחשבת לאחת האונברסטאות בעולם נותנת הזדמנות לכל אדם ללמוד ממגוון של 2000 קורסים בחינם , רוב מבקרי אתר של האונבירסטה הם בעיקר ממדינות העולם המתפתחות או מרצים מתחומים שונים ובמיוחד מתחומי ההייטק. 
מקורות :
מכתב מנכ"ל משרד החינוך ב 3/3/2011
 תוכנית התקשוב הלאומית
ויקיפדיה

2011/08/15

לא חשוב איפה המחשב ממוקם בבית

תופתעו לגלות  כי הילדים בבית  החליטו למקם את המחשב במרפסת שהיא משמשת גם מיני גינה .כאשר שאלתי את הילדים למה המחשב כאן ? אז הם ענו מבלי להסס "כי המחשב בתוך הבית אין לו ערך, כי מתוך הבית לא ניתן להתחבר לרשת וחשוב לנו מאד להיות ברשת ".
אמנם למשפחה אין טלפון קוי ו/או תשתית של אנטרנט ,אבל זה לא אומר שלא יהיו מחוברים לרשת . הם התקינו כרטיס רשת אלחוטי עם אנטנה (כמו שמתועד בתמונה ) והתחברו דרך הנתבים של השכינים . כמובן שההתחברות בחינם

2011/08/14

מוסך או בית ספר ?

מי יותר מתקדם ומשוכלל ? מוסך או בית ספר ?
מי שנכנס למוסך היום הוא נראה נקי כמו בית מרקחת או בית חולים ,מסודר ויותר חשוב כי לא צריך לרוץ יותר לכל מיני מומחים כי המוסך מזמן עלה רמה והמחשב המקושר לרשת מאתר כל בעיה . גם ניהול המוסך נערך באותה צורה ובאותה רמה . עובדה בפעם אחרונה שנכנסתי למוסך לכיוון פרונט בכפר רק שעליתי על הרמפה ,בעל המוסך -בוגר בית ספר תיכון- נתן לי את כל האינפורמציה על מועד ומהות הטיפול האחרון.
לעומת בית הספר כאשר הורה מגיע לשאול מה שלום בנו/ בתו ? המורה נאלץ לחפש בקלסרים השונים ואולי בארונית ולא בטוח אם מפתח הארונית אצלו ...
היו מקרים , כאשר המורה מחפש את המידע/ הציון של התלמיד אז ההורה מתחיל להציץ לשמותיהם של שאר התלמידים ולמידע השייך אליהם.
מקווה מאוד כי עם יישום תוכנית התיקשוב הליאומית יהיה לכל הורה/תלמיד שם משתמש וססמה ואז בכל זמן ומכל מקום , יוכלו ההורים / תלמידים לעיין במידע הספציפי והרלוונטי להם .   

2011/08/09

תיקשוב ו "אהבה"


אמנם הזכרתי בפוסטים קודמים את חשיבות התיקשוב במיוחד ללמידה  בכל מיני רמות ותחומים , אבל בשום מקרה אינני מוותר על החלק האנושי בלמידה שהוא מרכיב מאוד חשוב בעיני .הנה דוגמה למורה : דיאנה לאופנברג: איך ללמוד? מטעויות.המספרת על הניסיון שלה בחינוך וחשוב לציין כי לפחות שניים מהמאפיינים של דמותה לאהוב את התלמידים שלה בנוסף להיותה מאמינה בשינוי

תשתדלו להיזכר מהילדות במורה הטוב - שלא תשכחו לעולם - תרגישו שהוא אהב אתכם .

היחס של מורה- תלמיד לרוב זהה ליחס של מרצה – סטודנט .

על כן תלמיד שאהב את המורה יצליח לפחות במקצוע שלו . 

2011/08/07

ויקימניה 2011

זהו שמו של הכנס העולמי של וויקיפדיה  אשר מתקיים השנה בישראל בעיר חיפה בין 4-7 לאוגוסט . משתתפים מ 56 מדינות הגיעו לכנס המפגיש של פעילים ומתנדבים מרחבי העולם עם מיזמי ויקיפדיה .
 " תומכי תוכן חופשי וקוד פתוח, חוקרים, אנשי חינוך, עיתונאים ומתעניינים אחרים. בשלושת הימים של פעילות הכנס – מחמישי ועד שבת – מועברות 125 הרצאות בחמישה מסלולים מקבילים" מתוך TheMarker  
לדעתי זה כבוד גדול מאוד למדינת ישראל לארח את הכנס השביעי של ויקיפדיה . אמנם גודל המדינה מבחינת מס' התושבים הוא צנוע מאוד , אבל המעורבות  והפעילות שלה היא מאוד גדולה ןעניינית .
כמובן שבעבר רק עשירים יכלו לרכוש אנציקלופדיה ,היום כמעט כל ילד בזכות התיקשוב , טכנולוגיית ה Wiki  וה Web 2 יש לו אנציקלופדיה ( ויקיפדיה ) חופשית , חינמית ומתעדכנת מידי שעה ב 263 שפות  ובשפע .
 השוואה :מס הערכים ב בריטניקה לנוער 65000  לעומת מס' הערכים רק בעברית הוא כפול

2011/08/04

האם הפער החברתי / כלכלי זהה לפער הדיגיטלי ?

התכוונתי בשאלתי האם כאשר אנו מזהים פער כלכלי , חברתי ברמה / באחוז מסוים ( למשל 40% ) בין שתי שכבות שונות בחברה ומצד שני עורכים בדיקה על הפער הדיגיטלי בין אותן שתי השכבות , האם אנחנו מקבלים אותו נתון ? או אפילו נתון קרוב ?
בתמונה שצילמתי היום מופיע חלק מהבתים של כפר "רמיה " . היום הוא שכונה ערבית בדווית מובלעת בתוך העיר כרמיאל .הכפר ללא תשתית של מים , חשמל , טלפון , ביוב , בתי ספר , תחבורה ציבורית ... בקיצור אפשר לומר שאנו מדברים על אזור מהעולם השלישי . לעומת העיר כרמיאל שהיא עיירת פיתוח א' . על ההשוואה הזו אפשר לערוך תזה בתואר שני , אבל נושא הבלוג שלי הוא " תיקשוב ולמידה "  לכן אני אתייחס רק לפן הקשור לתיקשוב .
אומנם הפערים החברתיים , כלכליים הם עצומים  אבל תופתעו לגלות כי מתוך עשרים הבתים הבנויים ברצף שבדקתי מתברר כי 16 מתוכם יש להם גישה לאינטרנט כלומר  80% מהאוכלוסייה מחוברים לרשת . וכאן אפרט כי חלק מהבתים מחובר לנתב אלחוטי של השכנים שלו מכרמיאל ובמיוחד סוג המבנה העשוי מפך עוזר לתקשורת אלחוטית להתקיים בתצורה תקינה    , והחלק האחר מהאוכלוסייה הבדווית עם מודומים / נתבים סלולריים .