גוגל אנאליטקס google analytics

גוגל אנאליטקס הוא אחד היישומים המאפשר למנהל אתר לצפות בניטור כניסות כלומר מנהל האתר יכול לקבל מידע ותשובות להרבה שאלות לדוגמה : באיזה שעות המבקרים נכנסו לאתר ? מה הם התחומים שהם מחפשים ? באיזה מערכת הפעלה הם משתמשים ? באיזה דפדפן -אינטרנט אקספלורר , גוגל כרום , ספארי או אחר- הם משתמשים ? מאיזה מדינה בעולם כולל מספרים  הם גולשים ? מה האחוז של המשתמשים החדשים ? מהו ממוצע השהייה שלהם באתר ? מה מס' המבקרים הכללי ? בכמה דפים דפדפו בממוצע ? מהו סוג המכשיר - מחשב ,אייפד ,סמארטפון - שבאמצעותו גלשו ? כמה מבקרים פעילים עכשיו - השעה שאותה בוחר מנהל האתר - בזמן אמת ?

 כל תשובות אשר מקבלן מנהל אתר יכולים לעזור מבחינה פדגוגית בהחלט ובמיוחד כאשר מדובר באתר בית ספרי .
לעומת מנהלי אתרים מסחריים הניטור הזה עוזר להם להגביר את הרווחים למשל כאשר מזהים כי המבקרים שלהם מתעניינים במתכוני אוכל , אז הם מגדילים את הפינה של האוכל ומוספים פרסומות למוצרי מזון .
בחזרה לאתרי בתי ספר מנהל האתר יגביר את המודעות ל "לקוחות שלו " וכך ימצא  את הדרך על מנת שהתלמידים יפיקו את התועלת המרבית מאתר בית הספר .

התמונות הם צילומי מסך של אתר בית ספר . לא ניתן להוסיף את הקישור כי זה מידע סודי ולא ניתן לפרסמו 

המשחקים של המאה 21

כמובן שבזכות הטכנולוגיות החדשות , המוצרים ואפליקציות השונות , רשת האינטרנט ,הסמארטפונים , ומכשירי האייפאד ועוד מוצרים שונים של המאה הנוכחית צורות וכללי המשחק שילדים בזמננו משחקים השתנו .
רוב המשחקים ששחקנו בעודנו ילדים בצורה סטטית כלומר המשחקים שהתבססו על חשיבה בעיקר ,כמו למשל: דמקה , שחמט , xo ועוד הרבה משחקים דומים הוסבו והומרו ע"מ לשחקם ב אייפאד .

ילדים שהם גם תלמידים, אוהבים לשחק במכשירים כאלה וכאן מתבטא הכוח של המשחק כי בזמן של המשחק השחקן ( הלומד באופן עקיף ) זורם, מרגיש הנאה, ופשוט כיף לו לשחק הנה דוגמה.

כאן בא התור של ההורים ו/או המחנכים לנצל את האפקט של המשחקים על מנת שהתלמידים יפיקו תועלת - ולו באפן עקיף -הדמיות ואנימציות רבות חוסכות לנו אנרגיה ומאמץ על מנת להמחיש לתלמידים באמצעות המכשירים שהזכרתי למיניהם .
סקרתי חלק מהמשחקים שהילדים משחקים ללא תנועה גופנית , אבל זה לא משקף עדיין את כל האפשרויות . גם משחקים עם תנועה אפשר לשחקם עם מכשירים חדישים כמו למשל : בסמארטפונים  אפשר לשחק " חפש את המטמון " . משתתפי המשחק נושאים  מכשירי סלולר חכמים רואים "תמונה" שהיא ברקוד * , מקרבים את המכשיר אליה , המכשיר קורא את הקוד ואז השחקן צריך לענות על השאלה - אם מייצר המשחק באמצעות המחולל המתאים הוא מורה יוכל להפוך אותו למשחק חינוכי.
אחד המשחקים המרתקים שראיתי באייפד זה משחק מוזיקה שהוא בעיני מהווה מורה פרטי לכל דבר : המשתמש שומע שיר עם מקלדת שמאירה את התווים המנוגנים , מעל המקלדת רואים שורת תווים שם רשומים תווי השיר וגם הם מאירים בו זמנית אחר כך התלמיד מתחיל לנגן באופן עצמאי בהכוונת האייפד תוכלי להוריד את האפליקציה ולראות שהילדים מתחילים לנגן מהרגע הראשון.
"איננו מפסיקים לשחק בגלל שזקנו, אנו מזדקנים בגלל שהפסקנו לשחק"

ג'ורג' ברנרד שאו 1856-1950

הסרטון שבפתיח הפוסט גם הוא אחד המשחקים של האייפד.

* התמונה באמצעות גוגל תמונות משמשת כ ברקוד  ( barcode ) של אפליקציה , שאלה , הכוונה ופרסומת . אפשר לראות אותה גם בעיתונים

Yes we can

מי שרואה את המשפט " Yes we can " נזכר בבחירות האחרונות שהיו בארצות הברית בחירת ברק חוסין אובמה לנשיאות ארה"ב ב 2009 . לכאורה זה נשמע משפט הקשור לפוליטקה , נשאלת השאלה : מה הביא אותי לכתוב על זה פוסט ?כאשר הבלוג עוסק בכלל בתקשוב ולמידה ?
זה משפט חינוכי עתיק עוד מימיו של אפלטון שהצהיר כי כל אדם יש לו את הפוטנציאל להיות משהו . ברק אובמה הוא הנשיא האמריקי - אפריקי ה "שחור" שהצליח להגיע לראשות המדינה החזקה ביותר בעולם . מומחים רבים ניסו לנח את התוצאות המפתיעות , חלק גדול מהם כי אובמה הצליח בבחירות בגלל שהוא שתף את תומכיו והשיתוף בעידן הטכנולוגיה הוא כלי חזק ויעיל אתן דוגמה נוספת : שני בני הגדולים מעודדים קבוצת כדורגל ברמה עולמית, לאותה קבוצה נפתח  ערוץ ביוטיוב ולשם כל האוהדים שותפים להעלות סרטוני אהדה לאותה קבוצה בכל שפה שירצו  ולפעמים סרטוני בוז לקבוצה המתחרה. ילדי שותפים בתהליך זה ומרגישים שהם חלק מהקבוצה . ועוד דוגמה שמזכירה לי את השיתוף וההצלחה : רכבים ענקיים של חברה מסחרית בארץ למוצרי מזון (חלב בעיקר ) כתוב עליה " בוא להיות חלק מקבוצת " שם החברה " הם מציעים לאנשים שיצטלמו ויוסיפו את תמונתהם על מכסי המוצרים  , לטעום את המוצרים ולתת את דעתם וכל מיני הצעות שונות הנותנת תחושה לצרכנים כי שותפים בחברה .
למידה שיתופית בין תלמידים , מורים בעידן התיקשוב דוגמת המסמכים השיתופיים , הטפסים ובכלל עולם האנטרנט הפתוח תורם באפן משמעותי לקידום הלמידה בכלל ובמיוחד למידת עמיתים .

אבא בבית

אמנם האבא מבחינה פיזית בבית , אבל לא בטוח שהוא רגשית וחברתית  בבית .ועל מנת שהוא יהיה בבית באמת ולפי המלצתו של ד"ר מסאלחה שפיק  ( פסיכולוג קליני ומרצה באונב' ת"א ובמרכז ללימודים אקדמיים ) עדיף מידי פעם שכל המשפחה תהיה מנותקת מכל אמצעי התקשורת ,במיוחד טלפון סלולרי וממחשב המחובר לרשת .
 ד"ר מסאלחה הוסיף כי עדיף מידי פעם - מצד ההורים -להקדיש  זמן מיוחד לאחד הבנים / הבנות וזה ירגיש כי הזמן הזה מוקדש אך ורק לו . או להקדיש זמן מיוחד לישיבה משפחתית נטו , כמובן שזהו פאן חשוב מאוד מבחינה חינוכית וחברתית .
נשאלת השאלה : מה האבא יכול לעשות מהבית ? אשתדל לפרט חלק מהדברים
כל הטפסים הממשלתיים לכל המוסדות למיניהם נמצאים באתר אחד כולל הסבר כלומר אין צורך להגיע למשרד ממשלתי דוגמת המוסד לביטוח הלאומי , תאום מס' חלק משרותי משרד הפנים , תאום מס' , נסח טאבו ועוד רבים . חלק מהטפסים אלקטרוני והאזרח מקבל משוב ברשת ו/או הודעת טקסט לנייד באופן מיידי דוגמת המרכז לתיאום טיולים   ומוסדות אחרים .
חלק רב מהעסקים הפרטיים נמשכות שעות העבודה עד לבית בזכות הרשת ,כלומר האדם יוכל להיות פעיל תומך ואקטיבי גם מהבית .
כל התשלומים למיניהם , הזמנות , קניות ,השוואות מחירים ותשלום אגרות ניתן לבצע גם מהבית בזכות הרשת . מי צריך עדיין לעמוד ברשת ע"מ לשלם אגרה כמו טלפון , חשמל , ארנונה , דוח תנועה  מים ועוד .
החשוב ביותר לדעתי כי ניתן היום  ללמוד מהבית ללא צורך לצאת ולסוע - לפעמים עשרות קילומטרים - על מנת להגיע למוסד הלימודי .תובנות אוכל לספר שהיה לי נסיון מרתק ללמוד קורס " מחקר מתקדם בחינוך " בקיץ האחרון באופן מקוון מלבד שני מפגשים פנים אל פנים שהיו - וגם על אלה יכולנו לוותר .
במילים אחרות , ניתן לחסוך המון זמן בעידן התיקשוב ולעשות המון דברים כולל לימודים מהבית אבל עלינו לא לשכוח את הפן החברתי ולהפוך את הבית למקום עבודה נוסף . 

מה ההבדל בין מורה לתלמיד ?

לכאורה נראית התשובה מובנה מאיליו , כי מורה הוא מורה ותלמיד הוא תלמיד, אבל לא לזה התכוונתי . כוונתי לערוך השוואה בין התלמיד הרגיל לבין המורה שהופך להיות תלמיד.
כבר בתחילת דרכי בהוראה -כאשר סיימתי את התואר הראשון -היה לי ניסיון ללמד מבוגרים וזה היה במסגרת לימוד מבוגרות מובטלות שקבלנה קורסים שונים  מטעם משרד העבודה והרווחה לצורך הכשרתן והעסקתן . באותה תקופה התחלתי את ניסיוני  בחינוך תלמידים בחטיבה הצעירה בנוסף לבנות המובטלות המבוגרות ממני,ומאז ערכתי השוואה -ביני לבין עצמי - בין שתי הקבוצות .
בימים אלה הגלגל חוזר ושוב במסגרת עבודתי החדשה כמורה מורים ( מרצה בפסג"ה ) להכשרת מורים בתיקשוב -אוריינות המאה 21- רואה המבוגרים שהם גם מורים על תקן תלמידים.
ההבדל בעיני אינו גדול לדוגמה : נתתי משימה למשתלמים שיבצעו אותה משתלמת עם 34 שנות וותק אומרת לשכנתה עם 36 שנות וותק בקול רם  "יייייש ביצעתי" !! המקרה הזה הזכיר לי תגובתם של תלמידים בכיתה א' .המקרה הזה גרם לי לסיפוק והרגשה של ניצחון והנאה בגלל שהצלחתי יחד עם מנהל ביה"ס לשכנע אותם מורות עם מס' שנות וותק גבוה לפחות להגיע להשתלמות ולהשתדל לרכוש כילים חדשים בהוראה .

התמונה באמצעות גוגל תמונות     

"חנוך לנער על פי דרכו"

הכותרת חלק מהפסוק במשלי פרק כב, ו: "חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". הפסוק הוא לא חדש , נאמר לפני אלפי שנים , נשאלת השאלה: למה משפטים כאלה שנאמרו על ידי חכמים/פילוסופים/הוגי דעות   כמו סוקרטס ,אפלטון ,אבן ח'לדון ואחרים מעניינים את אנשי החינוך ? ומה הקשר בין אלה לתיקשוב ? 
לפני כתיבתי של הפוסט זה חיפשתי את הערך בגוגל ומצאתי 36000 תוצאה ,מתברר מסריקה כללית ,שהיו כל מיני דיונים על ההסבר והתובנות של הפסוק , וזה לא המקום לערוך דיון נוסף אז נשאלות השאלות -אולי הקשות - והשאלות מופנות לחונכים  : מהי "דרכו" בעידן התקשוב ? מה הן הדרכים והמקורות  בהן " הנער" יונק את החינוך? כמה חברים יש לאותו נער ? ומי הם החברים האלה ? האם אתה יודע מה זה חבר ? האם בכלל הוא מאמין למה שאתה (החונך) אומר ?מאחר והערכים האלה משתנים לפי זמן ומקום , מתברר כי אם אתה בתור מחנך לא מודע ולא מתמצא במה שקורה היום הפער בינך לבין ה "נער " יהיה עצום .בעידן התיקשוב הילדים מקושרים עם מאות של חברים ברשתות החברתיות , מובן המילה חבר השתנה בכלל והוא לא עומד על כמה בודדים אלא מדובר במאות אם לא אלפים , העולם פתוח ומבחינת "הנער" הכל מותר , הילד מרגיש שהוא חלק בודד מכלל העולם , מקורות הידע רבים מגוונים ופתוחים , לא בטוח כי הנער בטוח במחנך/ אבא שלו אולי הוא בכלל מזדהה עם כוכב או אדם מפורסם ברשת ? לכן על המחנכים להתמצות במרחב העדכני על מנת שיוכלו עדיין "לחנך הנער על פי דרכו " ואם לא יבינו את "הדרך" העדכנית איך יוכלו בכלל לחנך ? 

התמונה באמצעות גוגל תמונות    

RSS

ההיבט הטכני : זה האייקון שבדרך כלל אנו רואים אותו ברוב האתרים שהוא סמל ה RSS ראשי תיבות למילים : 

(Really Simple Syndication ) , תורגם בעברית למילה רסס . צורת האייקון רומזת לאפקט שלה , אם נעיין בצד שמאל של הצורה נראה נקודה אחריה בצד ימין קשת גדולה יותר מהנקודה ואחריה עוד קשת יותר גדולה וכך זה עובד בפועל . המידע מתחיל מהמפיץ אותו מנקודה מסוימת אחר כך מופץ בהרבה מקומות שונים כלומר הולך ומתרחב כאילו שהוא מרוסס בכל מיני מקומות ברשת.

היבט פדגוגי : בבלוג זה באפן כללי , התרגלתי להדגיש את הצד הפדגוגי אשר הטכנולוגיה משרתת וכך גם בפוסט זה. מאחר ואחד ממאפייני הרשת הוא הפצת מידע /תוכן באופן מהיר - לטוב ולרע - הרי תקן זה עוזר לגולשים לקבל את התוכן ברשת לפי עניין , מילות מפתח , תוכן ותאריך העלאת המידע לרשת  והם נעזרים בתוכנות ה  ( RSS feed readers ) .

ביצוע מתקדם של גוגל : גוגל פיתח גאדג'יט מאוד חשוב שנקרה RSS News Feed \scroller . מה זה אומר ?

תשובה: למנהלי האתרים של גוגל יש אפשרות להטמיע הודעות נגללות או מסוגים אחרים  לדוגמא אוכל להוסיף את ההודעות של רשת CNN לתוך האתר או הבלוג הזה שאני מנהל אותו

  דוגמה 1 : אם תסתכלו בצד ימין באמצע של הבלוג תראו הודעות / מידע הזורם מ Apple,Google ,Microsoft  

בסך הכל רק הוספתי את הגאדג'יט והמידע זורם .
דוגמה 2 : המורים אשר ידווחו על נושא השיעור ו/או שעורי הבית ב מנב"סנט מיד יופיעו באתרי הכיתה בגאדג'ט שהזכרתי
 Rss News Feed Sc roller
טיפ למנהלי אתרים בגוגל סייטס
התמונה באמצעות גוגל תמונות 

היומנים של גוגל

היומן האלקטרוני אינו המצאה חדשה . בסוף המאה הקודמת המציאו את היומן האלקטרוני כמכשיר בודד או משולב עם תרגומן והיום משולב עם מחשב כף יד ו/או GPS , זאת אומרת כדי לעיין באירועם האישיים / ציבוריים או להזין נתונים חדשים , היומן כלומר המכשיר אמור להיות זמין ונגיש .
היום היומן האלקטרוני ניתן כשירות מוסף  לכל משתמש אשר פותח חשבון באתר מסוים המספק שרות זה, ואז נשאלת השאלה : מה המיוחד ביומנים של גוגל ?
היומן של גוגל ניתן לעצב אותו כרצון המשתמש , להוסיף אירועים שנתיים של חגים מסוימים לפי דת ,לאום ועוד . היומן של גוגל ניתן אפשרות להטמיע אותו בתוך אתר ולהפוך אותו לציבורי ( כלומר כל הגולשים יכולים לעיין באירועים המתוכננים ).
אותם גולשים במידה ויש להם חשבון בגוגל יכולים להעתיק אירועים אלה ליומן שלהם , יישום זה מתאים למשל לאתרים הבית ספריים הנותן אפשרות להורים ולתלמידים בעיקר לעיין באירועי בית הספר המתוכננים לאורך כל שנת הלימודים  .
חשוב לציין כי יומן זה אינו תלוי במכשיר אלקטרוני אלא הוא ברשת המאפשר למשתמש לגשת ליומן מכל מקום ובכל עת שידרוש , בנוסף היומן שולח הודעה מוקדמת על האירוע לפי רצונו של המשתמש .

תקשוב לעיוורים

אמנם הזכרתי בפוסט קודם את עניין הנגישות לאינטרנט תוך כדי סריקה של שכבות שונות בחברה עם מוגבלות גישה ללמידה באמצעים טכנולוגיים , אבל אפרט הפעם במיוחד על אנשים עיוורים .
הגדרת המילה עיוור על פי ישראל ומערב אירופה הוא אותו אדם שלא מצליח לרכוש את הידע בגלל הגבלת הראייה .
אמצעי התיקשוב בתחום זה פותחו באופן משמעותי , אחת האפשרויות לכבדי ראייה להשתמש בתוכנת zoom text כמו שמתואר בסרטו זה . אמנם עיוורים באופן מלא עדיין משתמשים בשיטת הברייל אבל החדש בעניין כי אדם רגיל יכול להקליד הקלדה רגילה ולהדפיס בשיטת הברייל ואז העיוור יוכל לקרוא ולהבין .
הצעד החדיש ביותר שנערך לפני כחודש ע"י ידי חב' אפל אייפון 4s מדבר ושומע ובכך נוצר מלווה אלקטרוני חכם לאנשים עיוורים במיוחד וגם לאנשים רגילים כמו שרואים בסוף הסרטון הזה .

מורה מקוון

כשנכנס המחשב לחיים שלנו בתחומים שונים נולדה מילה חדשה "ממוחשב" .את הרובוטים למיניהם , מכונות בדיקה ממוחשבות... המחשב נכנס גם לתחום החינוך ולמי שזוכר היו לומדות שונות - יש עדיין שרידים - שהיו על תקליטונים (דיסקטים) ובשלב יותר מאוחר על תקליטורים (דיסקים) .כל לומדה תוכנתה לפי שפת ממשק מסוימת ,למשל :לומדה בערבית דרשה מערכת הפעלה בערבית וכך גם בעברית וכל מי שהתקין תוכנה/ לומדה בשפה מסויימת על מערכת הפעלה לא תואמת קיבל ערכים ב " ג'יבריש " ולכן רוב המשתמשים שצרכו תוכנות משני הסוגים נאלצו להתקין על אותו מחשב שתי מערכות הפעלה - זה היה נכון בעיקר למערכת הפעלה windows 98 .
העידן הזה כמעט תם וחלק מהלומדות הומרו לעבודה ברשת - לצורך רווח השימוש בחלק מותנה בכניסה על ידי שם משתמש וססמה -כלומר בתשלום
כל מה שנשאר למורה הוא לכוון את תלמידיו לפעילויות כאלה מקוונות / מתוקשבות גם במקרה שלא מדובר בפעילות אינטראקטיבית עדיין היא פעילות מקוונת . למורה מסוג זה אשר שעורו רק מתחיל בכיתה וההמשך נעשה ברשת {מחוץ לכיתה} נקרא מורה מקוון .
הכותרת נערכה בעזרת אתר קולטקסט  

מאמינים לדארווין ( Darwin ) ?

במהלך הקורס " למידה וחשיבה " למדנו על האבולוציה של הלמידה וכמובן סקרנו את תאוריית האבולוציה של דרווין שהיא ידועה בהיסטוריה מהמאה ה 19 . התאוריה גורסת כי החזק שורד ( הברירה הטבעית ) , מאז ועד היום כל תאוריות הביולוגיה הושפעו מדרווין וגם נוצרו מחלוקות רבות בציבור ובמיוחד הציבור הדתי משלוש הדתות השמיות , פשוט יש סתירה ברורה בין העמדה של הדתות "  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם " (מתוך ספר בראשית א כח ) לבין התאוריה של דרווין אשר טען כי מקור האדם הוא קוף .

נאמני התאוריה וממשיכה משתדלים להוכיח את אמינותה ולכן ערכו ניסיונות רבים על קופי אדם ושימפנזים כפי שמתועד באזור הזה של אתר היוטיוב .
באחד הסרטונים המעניינים על שימפנזי רואים בוודאות כי הזיכרון הצילומי של השימפנזים טוב יותר מזה של  האדם !!!  ובעצם זה לא מפתיע כי תכונה זו של השימפנז עוזרת לו להתגונן מפני האויבים שלו , לברוח ובקלות לחזור לביתו . 
   בכל מקרה זה לא נושא הבלוג לדון מי צדק ומי לא ? הממצאים של דרווין חשובים מאוד לחקירת האורגניזם ומה שבטוח כי האדם משתנה כולל במבנה גופו.      

מה ההבדל בין כאן לשם ?

מה ההבדל בין שני המושגים כאן ו שם ?
אחת המטרות שלי בחיים לגרום ל 3 אנשים בכל יום לפחות לצחוק ,בעצם התרגלתי לספר בדיחה בכל מקום ומשתדל לפי הזמן המתאים , כמובן שזה תלוי בקונספט . מבקשכם לוותר על 3.5 דקות מזמנכם היקר על מנת לצחוק , כי גם זה עניין חשוב מאוד  בחיים.

הפיתוי של גוגל

גוגל מפתיע אותנו כל כמה ימים בתמונה ו / או עיצוב חדשים ונראה שהלוגו של גוגל השתנה , בעצם כאשר מתרחש שינוי כזה בתור גולש שנכנס לגוגל כל יום התמונה מסבה את תשומת לבי למשהו חדש למידע על סופרים , ציירים ,שחקנים  מנהיגים ואנשים חשובים בהיסטוריה , לדוגמה התמונה להיום מסמלת ולזכרו של ג'ים הנסון -איש תאטרון הבובות הידוע ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה . היו לי הרבה מקרים שלו ידעתי על מי מדובר ודווקא זה פיתה אותי וגרם לי להתעניין יותר ולהשתדל להשיג את הידע - בסך הכל זה עוד קליק -, חשוב לציין כי לכל מדינה יש את הגוגל שלה ולכן המידע באזור זה

( בכותרת ) תלוי תרבות של אותה מדינה או משהו אוניברסלי   

זכויות יוצרים

אמנם נושא זה למדנו אותו  בסמסטר הראשון אצל ד"ר גילה קורץ - לפני שנה בערך - ולמדתי אותו שוב אצל ד"ר אברום רותם במסגרת הכשרת מדריכי תיקשוב  , אבל זוכר אותו ויותר חשוב כי הפנמתי אותו , ולכן מתוך ידע ,אחריות ,נטיקה , ואי עבירה על החוק  מיישם אותו מידי יום ביומו. בנוסף, משתדל להסב את תשומת לבם של עמיתי המורים ובמיוחד מנהלי האתרים הבית ספריים לנטיקה על מנת להימנע מפגיעה ביוצרים , בנוסף יש הכוונה על ידי משרד החינוך- המנהל למדע וטכנולוגיה  לכבד את זכותם של היוצרים

נושא זה הוא מאוד מסועף ויש בתוכו כמה רמות של שמירה על זכויות יוצרים {נפרט חלק מהם בהמשך }, לכל המשותף בין כל הרמות כי בכל מקרה כאשר גולש מצטט מידע כמו טקסט , סרטון , תמונה , עבודה או מחקר חייב לאזכר את מקור הציטוט . במידה ומדובר בעבודה אקדמיית יש לנקוט לפי כללי ה APA כפי שתומצתו על ידי מכון סולד .
ציטוט לפי התקנון מאפשר לקורא להגיע למקורות עליהם התבסס המחקר / המאמר , נותן קרדיט לחוקר ומונע מצב של הטעייה בייחוס, כלומר מונע מצב בו המקור המצוטט ייוחס למצטט .
התמונה צוטטה באמצעות גוגל תמונות   

אוניברסיטה וירטואלית

מושג זה קיים בעולם היום ב "מציאות" כלומר האוניברסיטה קיימת ללא מתחם מוגדר .מוסד זה נקרא אוניברסיטה וירטואלית המספק הוראה בעיקר לציבור הסטודנטים השייכים לאותה אוניברסיטה  . חשוב מאד לציין כי אוניברסיטאות מסוג זה יש להן כמה תכונות ומאפיינים מעניינים : האוניברסיטה אינה עוסקת במחקרים שזה אחד התוצרים החשובים של האוניברסיטה הרגילה כולל החשיבות הלאומית לאותה מדינה שייכת אליה האוניברסיטה , מוסדות כאלה אינם מקבלים תמיכה פיננסית מהממשלה , בנוסף הפיקוח על מוסד מסוג זה אינו ברור . ובעצם מה קורה ? הסטודנט הופך ל "לקוח" והידע שמציעה האוניברסיטה הופך ל "סחורה " וכמו שאתם יודעים בשוק רגיל היו מקרים שעל מנת לשווק את הסחורה מוזילים אותה אבל מצד שני מורידים גם באיכות שלה , נדון זה לא ברור באופן מובהק ולא מצאתי - נכון לרגע זה - מחקרים שבדקו את איכות הלמידה , מה שברור עד עכשיו כי בגלל תופעה זו של אוניברסיטאות אלצו אוניברסיטאות איכותיות להיות חלק מעניין זה - כנראה בגלל התחרות ולהציע תכנים לימודיים בחינם .
בארץ אין אוניברסיטה וירטואלית וכמובן לא מדובר בדוגמה של האוניברסיטה הפתוחה  .באוניברסיטה הווירטואלית כל התכנים , הנחיות , הרשמה ואדמיניסטרציה עברו שלב של דיגיטציה  { הכל דיגיטלי ברשת }. אחד האוניברסיטאות הווירטואליות המפורסמות היא אוניברסיטת מקדונלדס  בשנגחאי - סין . העבודה מובטחת לבוגרים אשר ינהלו את סניפי מקדונלדס בסין .
אמנם הרעיון נראה מוזר אבל המחשבה בכוון זה אינה חדשה , בדרך כלל כל חברה המחזיקה בפקידים וחשוב לה הפיתוח המקצועי בוחרת באוניברסיטה מסויימת על מנת לקדם את הפקידים מקצועית , כמו למשל אוניברסיטת מרילנד אחת המטרות שלה לפתח את המקצועיות של החיילים האמריקניים .כלומר במקום שחברת מקדונלדס תשכור ותקבל שירותים והכשרה מאוניבסטה היא בעצמה יצרה אוניברסיטה וירטואלית      
    

תכנית התיקשוב הלאומית - התאמת בתי הספר למאה 21

במסגרת הקורס " שילוב טכנולוגיות תיקשוב ולמידה " אצל ד"ר מישר-טל חגית ערכנו סקירה של תוכניות תיקשוב שונות מ כחמישים מדינות , כל סטודנט למד על תוכנית תיקשוב של מדינה אחת והעלה את הקישור לסביבת הלמידה בה למדנו את אותו קורס { הזכרתי בפוסט קודם כי כל הסביבה כולל תכנים היא בפייסבוק כקבוצה סגורה } .
באותה מסגרת התייחסנו לתכנית של ישראל ובמהלך הקורס הגיע מר רוני דיין כנציג משרד החינוך והסביר על התוכנית ובאותה הזדמנות נתן אפשרות למרצים ולסטודנטים להעלות שאלות . -את התובנות שלי כתבתי באמצעות מצגת אעלה אותה בקרוב לרשת כולל קישור לפוסט זה -
במשך ארבעה החודשים האחרונים ובמסגרת התפקידים החדשים שקיבלתי יצא לי להגיע ל 7 כנסים הקשורים להשקה, הסבר , הטמעה והשתלמות במסגרת התוכנית .
אמנם יוצא כי מדינת ישראל פיגרה בלפחות 7 שנים ליזום תוכנית תיקשוב - משנת 2000 עד 2007 לא היו תוכניות תיקשוב בארץ - , אבל למדה היטב באמצעות מומחים מהטעויות והנסיונות של מדינות אחרות בתכניות תיקשוב ( ICT).
אתן דוגמא :במסגרת הקורס שהזכרתי מתברר כי  אחד היעדים של ממלכת הערב הסעודית -שהיא מדינה מפותחת- לחבר 30% מבתי הממלכה לתשתית חוטית / קווית Adsl להספקת האינטרנט , לעומת ישראל ש 80% מהאוכלוסייה -ללא הבדל משמעותי בין ערבים ליהודים ו/או מגזרים אחרים שונים- כבר יש להם גישה לאינטרנט עדיין לפני יישום תוכנית תיקשוב.במילים אחרות :התשתית הטכנולוגית הבסיסית קיימת , אבל פשוט בתי הספר נשארו מנותקים מהמציאות העשירה והפסידו את הערך המוסף של הטכנולוגיה.    
יש לציין כי תוכנית התיקשוב היא אמצעי  להשגת המטרה התאמת בתי הספר למאה 21 .
חשוב לציין כי ההשקעה הפעם במורים , אמנם היו נסיונות כמו אנטל ותפוח לעקוף את המורים אבל לא הצליחו ולא מלאו את מקומו של המורה .
בתי הספר אשר ישולבו בתוכנית הם בתי ספר יסודיים בשלב הראשון וחשוב לציין כי ההשקעה בשלב זה בבתי ספר בצפון ובדרום הארץ ,כלומר נערכה הפלייה מתקנת באזורים אלה .הציוד אשר יקבלו  בתי הספר: מחשב נייד לכל מורה , מקרן (יש אפשרות לשדרוגו למקרן חכם ) אינטרנט אל.חוטי ויציב , רמקולים , אמצעי החשכה במידת הצורך ספקי תוכן , תמיכה טכנית ,בתנאי שבתי הספר יעמדו ב 6 תנאי סף: פורטל בית ספרי ,תוכנית עבודה ל3שנים ,הדרכה בית ספרית,ניהול פדגוגי ,שיתוף ותקשורת , אינטרנט בטוח לאורך כל השנה .
הציוד והכשרת המורים מטרתם להגיע ל : שיפור מיומנויות המורים,התאמת ההוראה לשונות התלמידים , משוב בזמן אמת ,הגברת העניין והקשב של התלמידים ,קשר רציף עם ההורים על בסיס יום יומי .
נשאר לאחל לתוכנית כל הצלחה .
מקורות : המצגות של ד"ר אורנה שמחון, ד"ר עופר רימון, משה חיימוביץ, רוני דיין, תוכנית התיקשוב הלאומית, צפונט

יונת הדואר כסביבה טכנולוגית של שיתוף

פרוייקט חינוכי ,חיוני,שיתופי ,אחיד, חשוב ושימושי הקים משרד החינוך והתרבות לטובת כל עובדי ההוראה . הפרוייקט מהווה " רשת טכולוגית חינוכית המספקת לכל מורה תיבת דואר בנפח של 10G.B. , אלפון כתובות ארגוני של כל המורים בישראל, רשימת תפוצות ייעודיות , אפשרות להעברת מסרים מידיים, ספר אנשי קשר פרטיים ,יומן אישי וצבורי, כונן פרטי ברשת (Sky drive ) של Microsoft Windows live בנפח של 25G.B , המאפשר איחסון , גיבוי ושיתוף קבצים " . 
הסביבה מספקת למשתמשיה office 2010 online חשוב לציין בנוסף כי הסביבה מאובטחת ונטולת פרסומות . עובד ההוראה משתמש בשם משתמש וסיסמה של תלושי השכר עם כניסתו ל פורטל עובדי הוראה תחת הלשונית
 " תוכן אישי ". הסביבה הושקה לפני כשמונה חודשים ונשלח מכתב יפה מנייר לכלל עובדי הוראה , עד כאן חלק מהמורים  נכנס לסביבה מתוך סקרנות ו/או מודעות וחלק אחר הזניח .
עם השקת תוכנית התקשוב הלאומית ,כל עובד הוראה " ייאלץ " להכנס לסביבה כי היא חלק בלתי נפרד  מהשנוי שיתרחש בהתאמת בתי הספר למאה 21 .
ברצוני כאן ללחוש באוזני עמיתי המורים ולהדגיש את עניין השיתוף ,הרי מבחינה טכנית ניתן לאחסן כל מידע ולקבוע אם הוא פרטי / אישי כלומר הגישה אליו היא מותרת רק לבעל הכונן בלבד- וזאת זכותו של כל אדם לשמור פרטים או מידע סודי -  או ציבורי והכוונה שהגישה למידע מסוג זה מותרת לכל אדם בעולם .
אם מורה יצר דף עבודה ושמר רק לעצמו ? מה הערך האמיתי של הדף ? ומי נהנה ממנו ? למה שלו יערוך שיתוף לאותו דף עבודה שהוא יצר וכל התלמידים ייהנו ויפיקו תועלת ממנו ? באותו זמן אותו מורה מורה ישמור על זכויות יוצרים , כי גם חובת המשתמשים לציין את המקור כחלק מהחוק והנטיקה .
אסתפק בדוגמא אחת אוניברסטת MIT הנחשבת לאחת האונברסטאות בעולם נותנת הזדמנות לכל אדם ללמוד ממגוון של 2000 קורסים בחינם , רוב מבקרי אתר של האונבירסטה הם בעיקר ממדינות העולם המתפתחות או מרצים מתחומים שונים ובמיוחד מתחומי ההייטק. 
מקורות :
מכתב מנכ"ל משרד החינוך ב 3/3/2011
 תוכנית התקשוב הלאומית
ויקיפדיה

לא חשוב איפה המחשב ממוקם בבית

תופתעו לגלות  כי הילדים בבית  החליטו למקם את המחשב במרפסת שהיא משמשת גם מיני גינה .כאשר שאלתי את הילדים למה המחשב כאן ? אז הם ענו מבלי להסס "כי המחשב בתוך הבית אין לו ערך, כי מתוך הבית לא ניתן להתחבר לרשת וחשוב לנו מאד להיות ברשת ".

אמנם למשפחה אין טלפון קוי ו/או תשתית של אנטרנט ,אבל זה לא אומר שלא יהיו מחוברים לרשת . הם התקינו כרטיס רשת אלחוטי עם אנטנה (כמו שמתועד בתמונה ) והתחברו דרך הנתבים של השכינים . כמובן שההתחברות בחינם

מוסך או בית ספר ?

מי יותר מתקדם ומשוכלל ? מוסך או בית ספר ?
מי שנכנס למוסך היום הוא נראה נקי כמו בית מרקחת או בית חולים ,מסודר ויותר חשוב כי לא צריך לרוץ יותר לכל מיני מומחים כי המוסך מזמן עלה רמה והמחשב המקושר לרשת מאתר כל בעיה . גם ניהול המוסך נערך באותה צורה ובאותה רמה . עובדה בפעם אחרונה שנכנסתי למוסך לכיוון פרונט בכפר רק שעליתי על הרמפה ,בעל המוסך -בוגר בית ספר תיכון- נתן לי את כל האינפורמציה על מועד ומהות הטיפול האחרון.
לעומת בית הספר כאשר הורה מגיע לשאול מה שלום בנו/ בתו ? המורה נאלץ לחפש בקלסרים השונים ואולי בארונית ולא בטוח אם מפתח הארונית אצלו ...
היו מקרים , כאשר המורה מחפש את המידע/ הציון של התלמיד אז ההורה מתחיל להציץ לשמותיהם של שאר התלמידים ולמידע השייך אליהם.
מקווה מאוד כי עם יישום תוכנית התיקשוב הליאומית יהיה לכל הורה/תלמיד שם משתמש וססמה ואז בכל זמן ומכל מקום , יוכלו ההורים / תלמידים לעיין במידע הספציפי והרלוונטי להם .   

תיקשוב ו "אהבה"

אמנם הזכרתי בפוסטים קודמים את חשיבות התיקשוב במיוחד ללמידה  בכל מיני רמות ותחומים , אבל בשום מקרה אינני מוותר על החלק האנושי בלמידה שהוא מרכיב מאוד חשוב בעיני .הנה דוגמה למורה : דיאנה לאופנברג: איך ללמוד? מטעויות.המספרת על הניסיון שלה בחינוך וחשוב לציין כי לפחות שניים מהמאפיינים של דמותה לאהוב את התלמידים שלה בנוסף להיותה מאמינה בשינוי . 

תשתדלו להיזכר מהילדות במורה הטוב - שלא תשכחו לעולם - תרגישו שהוא אהב אתכם .

היחס של מורה- תלמיד לרוב זהה ליחס של מרצה – סטודנט .

על כן תלמיד שאהב את המורה יצליח לפחות במקצוע שלו . 

ויקימניה 2011

זהו שמו של הכנס העולמי של וויקיפדיה  אשר מתקיים השנה בישראל בעיר חיפה בין 4-7 לאוגוסט . משתתפים מ 56 מדינות הגיעו לכנס המפגיש של פעילים ומתנדבים מרחבי העולם עם מיזמי ויקיפדיה .
 " תומכי תוכן חופשי וקוד פתוח, חוקרים, אנשי חינוך, עיתונאים ומתעניינים אחרים. בשלושת הימים של פעילות הכנס – מחמישי ועד שבת – מועברות 125 הרצאות בחמישה מסלולים מקבילים" מתוך TheMarker  
לדעתי זה כבוד גדול מאוד למדינת ישראל לארח את הכנס השביעי של ויקיפדיה . אמנם גודל המדינה מבחינת מס' התושבים הוא צנוע מאוד , אבל המעורבות  והפעילות שלה היא מאוד גדולה ןעניינית .
כמובן שבעבר רק עשירים יכלו לרכוש אנציקלופדיה ,היום כמעט כל ילד בזכות התיקשוב , טכנולוגיית ה Wiki  וה Web 2 יש לו אנציקלופדיה ( ויקיפדיה ) חופשית , חינמית ומתעדכנת מידי שעה ב 263 שפות  ובשפע .
 השוואה :מס הערכים ב בריטניקה לנוער 65000  לעומת מס' הערכים רק בעברית הוא כפול . 

האם הפער החברתי / כלכלי זהה לפער הדיגיטלי ?

התכוונתי בשאלתי האם כאשר אנו מזהים פער כלכלי , חברתי ברמה / באחוז מסוים ( למשל 40% ) בין שתי שכבות שונות בחברה ומצד שני עורכים בדיקה על הפער הדיגיטלי בין אותן שתי השכבות , האם אנחנו מקבלים אותו נתון ? או אפילו נתון קרוב ?
בתמונה שצילמתי היום מופיע חלק מהבתים של כפר "רמיה " . היום הוא שכונה ערבית בדווית מובלעת בתוך העיר כרמיאל .הכפר ללא תשתית של מים , חשמל , טלפון , ביוב , בתי ספר , תחבורה ציבורית ... בקיצור אפשר לומר שאנו מדברים על אזור מהעולם השלישי . לעומת העיר כרמיאל שהיא עיירת פיתוח א' . על ההשוואה הזו אפשר לערוך תזה בתואר שני , אבל נושא הבלוג שלי הוא " תיקשוב ולמידה "  לכן אני אתייחס רק לפן הקשור לתיקשוב .
אומנם הפערים החברתיים , כלכליים הם עצומים  אבל תופתעו לגלות כי מתוך עשרים הבתים הבנויים ברצף שבדקתי מתברר כי 16 מתוכם יש להם גישה לאינטרנט כלומר  80% מהאוכלוסייה מחוברים לרשת . וכאן אפרט כי חלק מהבתים מחובר לנתב אלחוטי של השכנים שלו מכרמיאל ובמיוחד סוג המבנה העשוי מפך עוזר לתקשורת אלחוטית להתקיים בתצורה תקינה    , והחלק האחר מהאוכלוסייה הבדווית עם מודומים / נתבים סלולריים .

תיקשוב וחתונה

ממוצע הנישואין בארצות הברית אשר הכירו באמצעות הרשת עמד על אחד מתוך שבעה זוגות וזה נתון המעיד לדעתי עד כמה הרשת הפכה להיות חלק חשוב בחיי האדם של המאה 21 .
ה "חתונה " בקיץ האחרון מזכירה לי סיוט וסבל , ומכאן אני חושב שהשימוש בתיקשוב יכול מאוד להועיל לשפר ולהעלות רמה ואיכות במיוחד בחברה הערבית בארץ .
הנתונים - השליליים בעיני -שאציין כאן באים מתוך כאב גדול ודאגה למען שיפור המצב הקיים , אחת התופעות הקיימות הכרזה על חתונה ופרטיה מגיעה לכלל המוזמנים ( המוזמנים במקרה זה הם כל האוכלוסייה בכפר ) על ידי רוכל הקורה לאנשים באמצעות הגברה קולית עם רכב המסתובב בכפר כמובן שאין מדובר בשעות מוגבלות בים כי " הכל מותר " הייתי מציע למסור את המידע למוזמני החתונה בדואר האלקטרוני או באמצעות הפייסבוק  ואפילו הייתי מציע לצרף טופס אלקטרוני עד ארבעה סעיפים המוזמן יאשר את הגעתו ומס' המגיעים לחתונה . אינני רואה דבר זה כחלום , אם במדינות ערב אזרחים בהמוניהם הפכו את השלטון באמצעות הפייסבוק , לא תוכל משפחת המתחתנים לארגן חתונה של כמה מאות ?
זו רק תופעה אחת ,לא פרטתי על סגירת רחובות , רעש אדיר עד אחרי חצות ואפילו עד השעות הקטנות של הלילה , זיקוקים , יריות , יריות ......  

נגישות באינטרנט

אתר נגיש הוא : אתר שקהל רחב ככל האפשר יכול לתפוס , להפעיל ולהבין .
נתונים של איגוד האינטרנט הישראלי מראים כי 60% מהאוכלסייה עלול להיתקל בבעיה של נגישות לאינטרנט בגלל

"10% סובלים  ממוגבלות פיזית , 10% סובלים מלקויות למידה.35%  הם עולים חדשים או בני מיעוטים ו 15% מהאוכלוסייה הם בני 55 שנים ומעלה" רוב בני הגילאים המתקדמים סובלים מאחד או יותר מהמוגבלויות : ראיה, שמיעה, מוטוריקה, קשיים קוגניטיביים.האדם הבריא לא מרגיש את הקושי והמגבלה שחווה אותם האדם המוגבל פיזית לכן מוצע התקשוב כהשתלבות בחברה . חסימת קבוצות אלה פירושה אי שיווין ודחיקה לשולי החברה לכן חובה היא לתת להם מענה הוגן גם בעולם הדיגיטלי.

לא מדובר כאן בהשקעה מיוחדת של מפתחי האתרים סך הכל 2% יותר מאתר רגיל (לא נגיש ) .הנה דוגמאות לעזרים שונים  

אחת הדרכים לבדוק אם האתר נגיש ועומד בסטנדרטים ( לחיצה על הכפתור Ctrl ) ביחד עם גלילת העכבר אמור להגדיל ולהקטין את המסך . 

יש לציין כי אין מדובר כאן בנגישות ברמה של מדינת ישראל אלא סטדנדרטיים עולמיים שפותחו  על ידי

 World Wide Web     סמל לאתר נגיש 

התמונה מ gov.il

הגעתי לעמק השווה עם דודה שלי

רוב הזמן "רבתי " עם דודה שלי אחותה של אמא ( בת 69 ) על הפייסבוק , א ני בעד והיא נגד ,הטענה שלה "ובצדק " כי הפייסבוק סורף את הזמן של הבנים והבנות לדעתה "הם נכנסים לתוך המחשב ומנותקים בכלל מהעולם החיצוני " מידי פעם העלתה את הנושא שוב ושוב ולא הגענו לפשרה והסתכלה אלי כשותף בעסק שנקרא פייסבוק .
אחרי שהתחילו המהפכות בעולם הערבי וידעה - למזלי - שמהפכות לדימוקרטיה בזכות ה פייסבוק רק אז שינתה את דעתה והגענו לעמק השווה .
פריסת הפייסבוק על פני כדור הארץ

מי מכשכש בזנב של מי?

" מי מכשכש במי ?" זו אחת השאלות שהעלה פרופ' גבריאל סלומון והתכוון בשאלה האם הטכנולוגיה היא מקדימה לפדגוגיה ואז הפדגוגיה בזנב של הטכנולוגיה ? או אולי ההפך הוא הנכון ?. (סלומון ,ג.2000 )
בתחילת 2010 מעלה שאלה / טענה נוספת  " המחשב לא תרם ללמידה "  
פרופ' סלומון מבהיר כי " כל זמן שמטרות החינוך הן עדיין שינון חומר הלימודים ו'הקאתו' במבחנים, כפי שאלה נקבעו באמצע המאה ה-19, המחשוב לא יכול להשפיע על דרכי ההוראה " . בעצם מטרת המחשב אמורה להפוך את המידע לידע . ולשמש סביבה לימודית מיטבית ויעילה.
 אחרי 10 שנים עברו מאז המאמר הראשון ...בראיון של ערוץ 10 עם פרופ' סלומון מבהיר את עמדתו באופן ויזואלי . 


מקורות 
סלומון, ג, 2000, "הפיכת מידע לידע: רב -טקסט ומולטימדיה", טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע.אוניברסיטת חיפה/זמורה-ביתן, עמ' 62-58, 173-167, פתח קובץ. סלומון, ג
http://gilamit.blogspot.com/2009_10_01_archive.html

אלפנו את המוח שלנו לחשוב באופן מוטעה

במשך הרבה שנים הרגילו אותנו בבית הספר לחשוב באופן לינארי ( הכוונה לחשיבה בכוון אחד בנושא יחיד צעד אחרי צעד) ,וזה מזכיר לנו את הטקסטים הקונבנציונליים הכתובים על נייר רגיל הממקד אותנו  כקוראים / לומדים להיות "נעולים "באתו טקסט . 
במקרה הטוב ביותר היה כתוב באותו טקסט " ..ע"מ להרחיב את הידע יש לקרוא במקור ספציפי זה או אחר " וכמובן זה מאלץ את הלומד הצעיר במיוחד להתפנות , לזכור ולחפש את הספר בספרייה או במקום אחר .
לעומת הדרך השנייה של החשיבה היא : החשיבה המסתעפת (היפר טקסטואלית) ,ובניגוד לטקסט הקלסי קיים היום סוג אחר שהוא אלקטרוני אשר בדרך כלל מכיל מלים חמות  ( Hypertext ) המפנות אותנו בקליק אחד להסבר נוסף , מורחב ו/או למקור מידע רלוונטי ואקטואלי , תכונה זו אינה אינה גורמת לתשתוש המחשבה שלנו , להפך היא מעמיקה מרחיבה וחוסכת הרבה זמן ונייר.
 מאמר קצר על מחשבה לינארית  " מאמר צוטט מתוך בלוג - שמור בקשור "

גוגל תרגום ( google translate ) פותר בעיות לימודיות וחברתיות

גוגל תרגום  הוא אחד היישומים הנפלאים שחברת גוגל ספקה לעולם ללא תמורה עם נגישות מידית ובמגוון של שפות . נכון להיום היישום מספק אפשרות תרגום של שישים שפות שונות המאפשר גם היפוך מיידי של התרגום . למה זה טוב ? כאשר הסטודנט / תלמיד או גולש רגיל מדפדף באתרים או קורא מאמר מתקשה במילה מסוימת מדביק אותה ל "גוגל תרגום" ומיד מקבל פתרון .דוגמה נוספת כאשר כותבים מסמך שהוא לא בשפת האם של מחבר הטקסט ומתקשים במילה גם במקרה הזה יש אותו פתרון ומה שמיוחד , במידה והמשתמש כותב מילה עם שגיאות כתיב אז היישום מציע תיקון . 
את התרגום שומעים במבטא של שפת האם .מניסיוני, כמו בדוגמאות שציינתי ,מקבלים פתרון יעיל ומהיר אבל זה  לא פתרון  לתרגם מאמר אקדמי בשלמותו .
מה התרומה של היישום ברמה החברתית ? אסתפק כאן להבהיר דוגמה אישית : יש לי משפחה אשר מתגוררת בדנמרק הם דוברי דנית ערבית , גרמנית ברמה פשוטה  ואנגלית ברמה בינונית אבל -ובמיוחד הבנים - הם שולטים טוב בשפה הדנית ואת הערבית לא  יודעים בכלל לקרוא ו/ או לכתוב לכן הפתרון היה : כאשר אנחנו מתכתבים בפייסבוק , אני כותב בעברית/ערבית מתרגם לשפה הדנית ושולח ובמקביל הם כותבים בדנית מתרגמים לעברית ומחזירים .מתאר לעצמי שיש עוד הרבה דוגמאות נוספות בעולם הגלובלי שלנו .     

ربّوا أولادكم غير تربيتكم لأنهم سيعيشون زماناَ غير زمانكم - علي بن أبي طالب

פירוש הכותרת : עלי בן אבו טאלב  אמר לפני 1380 שנים : " תנו לבניכם חינוך שונה מאשר קיבלתם כי הם אמורים לחיות בדורם (זמנם ) שהוא לא הדור שלכם " (תרגום אישי ) והנאמר מזכיר לנו את מה שאמר במאה הקודמת אלברט איינשטיין : "אננו יכולים לפתור בעיות באמצעות אותה חשיבה שבה השתמשנו בעת שיצרנו אותן " . התכוונתי מציטוטים אלה להדגיש כי אנחנו צריכים לחיות עם העובדה כי העולם משתנה ותפקידנו כמחנכים להכין את הדור הבא לעתיד שלו ועל מנת לעשות את המלכה באופן יעיל אנחנו צריכים להיות מעורבים , פעילים ובקיאים בדברים ( דוגמת האתרים החברתיים וכל מה שקשור לסביבות המתוקשות והמקוונות ) המתרחשים עכשיו  ולא לראות בהן כחידוש מאיים !!!
אמנם חלק מועט מהגולשים ניצל את האתרים החברתיים - דוגמת הפייסבוק לרעה אבל זה לא  אומר כי ההמצאה החדשה היא שלילית , כבעבר חלק מועט ניצל את הרדיו , טלוויזה ,מכשיר סלולרי או רגיל..לרעה ודווקא כאן יש לי דוגמה טובה על התנסות בסמסטר זה ללמוד קורס שלם כולל מידע חינוכי בפייסבוק . 

טפסים ב google Doc גוגל דוקס

לאחר ניסיון בכלי של טופס בגוגל דוקס יוצא כי הכלי חוסך לי בתור מרצה ,מורה ,סטודנט ,תלמיד רכז ועוד ...המון אנרגיה ומאמץ . קודם כל ולפי הצורך אני כבעלים של הטופס יכול לשתף אותו או להגדיר אותו כטופס אישי .בנוסף יכול להציגו כציבורי באנטרנט או רק לאנשים שאני בוחר אותם ושולח להם אימייל . האמת כי התכונות שציינתי עד עכשיו הם נכונות לכל הגוגל דוקס , אבל מה שמיוחד בטפסים הוא כי הבעלים / עורכים של הטופס יכולים לקבוע איזה שדות ( תשובות ) יהיו חובה ועל כן ממלא הטופס לא יוכל לשלוח את הטופס במידה והוא לא מלא אותו שדה חובה . חשוב מאוד לציין כי כאשר בעל הטופס - או כל אחד מאלה שציינתי לעיל שולח את הטופס לנמענים / תלמידים שלו הם ממלאים ומחזירים , המורה/ מרצה יכול לדעת מי מילא ? ומי לא ? בנוסף למידע המגיע בצורה מסודרת מאוד ולפי קאגוריות ( נראה כמו טופס אקסל ) ובנפח מזערי מאוד כי המידע נשמר בפורמט של HTMl ולא בפורמט של אופיס . הבעלים של הטופס יכולים לשלוף את המידע הנחוץ בכל זמן ובכל מקום כי הטופס שמור בדוקס המהווה מעין כונן ברשת כמו ב skydrive

יוטיוב כסביבת למידה

בימים אלה יחד עם 3 סטודנטים מסיימים לנתח את ה יוטיוב כסביבת למידה במסגרת הקורס " שיטות וכלי חיפוש מתקדמים "  בהנחיה של ד"ר הסגל אלון  ומתברר שזו היא סביבה מתאימה ללמידה עצמאית נוחה בזמן ובמקום הנוחים ללומד ולפי הקצב שלו . בשלב זה אני מסתפק בכמה מילות מפתח על אפיוני הסביבה כמו למשל : ( פתוח וחופשי, היפר מדיה ,ריבוי זהויות , גמישות במקום ובזמן ,ויזואליזציה , אפשרות אחסון ברמות מיון שונות ,הצגה של מידע עדכני  ומידע היסטורי ,חכמת הרבים וחכמת היחיד , גלובליזציה , ועוד ...)
לאחר הגשת העבודה ובתיאום עם המרצה נשקול לפרסם את כל העבודה או חלקים ממנה ברשת לרווחת כל הגולשים / סטודנטים .
להבהרת הנושא אתם מוזמנים לצפות במצגת בגוגל דוקס או באתר סליידקס

למידת עמיתים

בימים אלה לקראת סוף הסמסטר ותחילת המבחנים אני נזכר בחוויה של למידת עמיתים אמתית , וכאן יש לי המון דוגמאות . לאחרונה ישבנו ארבעה עמיתים על מנת לכתוב עבודה משותפת של הקורס " שיטות וכלי חיפוש מתקדמים אצל ד"ר הסגל אלון , סיכמנו על מה אנחנו מתכוונים לכתוב , למחרת פתחתי מסמך משותף ב גווגל דוקס ושתפתי את חברי לעבודה במסמך ואז התחיל כל סטודנט להוסיף מידע למסמך , ערכנו צ'אט -לפי הצורך - על המסך וכל חבר הזכיר לרעהו להוסיף את הרעיונות שלו וכך הרגשתי שכל סטודנט תרם לחברים בקבוצה ולמד מהם משהו חדש.
בקורס אחר טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה אצל ד"ר גילה קורץ התבטאה למידת עמיתים בתחומים רבים כמו למשל במטלה שהיא באמצעות גוגל סייטס לכל הסטודנטים היו הרשאות לעיין ואפילו לערוך שינויים בעבודות של עמיתיהם וכך כל סטודנט יכל ללמוד מהאחרים , בנוסף היו באתר המטלות כמה "פינות" של סטודנטים תורמים שהציעו רעיונות שונים , המלצות ותכנות שונות אשר תרמו רבות לכל הקבוצה.
אציין עוד דוגמה של פורום למודי הנפתח באותו קורס ומנוהל רק על ידי הסטודנטים ובהכוונה של המרצה ,וכאן כל סטודנט מוזמן להוסיף לפורום " יישומים / אתרים מעניינים   

היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים

בימי ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים ,הגיע לבית הספר מרצה כדי להעביר לצוות המורים הרצאה בת 90 דקות . הוא הגיע עם תקליטור די וי די כאשר חלק נכבד מהרצאתו בנוי על הסרטון ש " הכין " מראש , יש לציין כי באותו חדר היו שני מחשבים נייחים ו מחשב נייד עם גישה לאינטרנט. המרצה פנה אלי לעזרה התברר כי : המחשב הנייד ללא קונן תקליטורים , באחד המחשבים הנייחים קונן התקליטורים מקולקל והשני חסר בו תוכנה לקריאת די וי די וגם חסרה תוכנת ה codec אז מה עושים ????
מה לדעתכם הפתרון ?
תשובה 

יוטיופ כאמצעי למידה , דוגמא לסרטון והוא מיועד לכל הלומדים בעולם -- הסוואת בעלי חיים 2

שחזור קבצים שנמחקו לנצח

יש מקרים שאנחנו מרוקנים את סל המחזור , מוחקים מידע מזיכרונות שונים כמו מכשיר סלולרי או מצלמה דיגיטלית ו/או וידאו   ..-לנצח - האמת כי קבצים אלה ניתנים לשחזר  ע"י תוכנה קלה וחינמית .

http://download.cnet.com/MiniTool-Power-Data-Recovery-Free-Edition/3000-2094_4-10561431.html?part=dl-6285158&subj=dl&tag=button

גודל התוכנה כ 6 מיגה בלבד , אחרי שמתקינים אותה מסמנים את המקום שממנו נמחק המידע ולוחצים על הלשונית Recover  . בהצלחה

ארגון ,ניהול ושימור מידע

מניסיון רב בשחזור קבצים ובמיוחד כאשר מערכת ההפעלה נופלת , הריני להמליץ כי :א. יש לשמור את הקבצים השונים בתוך תיקיות שונות – לפי הנושאים השונים – ב. מומלץ מאוד לתת שמות לקבצים ולתיקיות באותיות לטיניות או מספרים . ג חשוב מאוד לא לשמור את המידע במחיצה של הדיסק הקשיח c כי זה המקום שבדרך כלל מותקנת בו מערכת ההפעלה - מסמכים שלי ושולחן עבודה הם עדיין קיימים במחיצת c .
לגבי הניידים , מערכת ההפעלה שם מותקנת באפן שונה לכן ניתן לשמור ב "מסמכים שלי " , במידה ויהיה צורך אפשר לשחזר את הקבצים על ידי   Rescue and Recovery

העולם/ הארץ לפי שכבות

אתם קונים דירה/נכס רק עליכם להצטייד ב שני נתונים מס' גוש וחלקה .לפי gis של גוגל אפשר לראות את העולם לפי שכבות למשל רחובות,אוכלוסיה,רעש,איכות סביבה מה מתוכנן ? את הערך האמתי של הנכס ועוד .... אתם תגלו אם תתנסו .אפשר לחפש גם לפי עיר בגוגל ואז צריך לרשום gis ושם העיר בעברית . בהצלחה
http://gis.com/

עריכת תמונה ( Edit photo online )

אם תצטרכו לערוך תמונה  הנה לכם תוכנה בחינם שאפשר להגיע אליה מכל מקום ובכל עת  לעריכת תמונות - אפשר להעלות את התמונה , לערוך ולשמור בחזרה במחשב . בהצלחה
http://pixlr.com/editor

שמיעה , ראייה או עשייה ?

"אני שומע ואני שוכח, אני רואה ואני זוכר ,אני עושה ואני מבין" . (פתגם סיני עתיק ) 

הסתמכתי על הפתגם לעיל על מנת להביע כי כאשר הלומד רק שומע משהו ( הרצאה למשל או שעור פרונטלי נטו ) הסיכוי הגדול ביותר הוא שישכח הכל והוא - הלומד - יגיע להבנה עמוקה יותר כאשר הוא רואה למשל ניסוי , תרשים , גרף ו/או כל אמצעי המחשה אחר . לעומתם התלמיד המתנסה הוא זה המגיע לרמה הכי גבוהה בהפנמת הידע וכאן וללא שום ספק כאשר התלמיד עורך ניסוי במעבדה או חווה התנסות חדשה בלמידה או בחיים הוא אמור להשיג את המקסימום .

כידוע לכם כי לא כל ניסוי ניתן לידי ביצוע על ידי תלמידים כולל סטודנטים כמו למשל ניסויים באטום ,חלל, גוף האדם ,מערכת חשמל.... והפתרון יושג באמצעות התיקשוב כי על ידי אתרים המכילים סרטונים במיוחד ניתנת ההזדמנות לתמלידים לעשות  בגלל הסימולציה ו ויזואליזציה שהתקשוב מספק .  

פתיחה

שלום לכולם,
שמח מאוד לפתוח את הבלוג שלי כאן ועכשיו אחרי יום אביבי כזה עם מזג אוויר מדהים ויפה ובמיוחד אחרי שביליתי עם הסוס האהוב עלי טיול מקסים בטבע היפה . אעלה סרטון הממחיש את החוויה .
בבלוג זה מתכוון לשתף תובננות , רשמים ומסקנות שאני חווה בזמן הלימודים שלי ואשלב חוויות העוברים עלי במסגרת עבודתי בהוראה . אשתדל שלא להבהיר איך מיישמים את הטכנולוגיה אלא איך מנצלים את הטכנולוגיה להנפת הפדגוגיה .

לא במקרה מספר לכם על הסוס ולא בגלל ה (happy ) שלי לדעתי זו היא חיה חשובה מאוד עד ימינו הנוכחיים למשל הרכיבה על סוסים משמשת כטיפול יעיל לילדים הסובלים מבעיות ADHD וגם מ ADD  . הרכיבה במקרים אלה חוסכת לפחות את הסקנות של תופעות הלוואי משימוש בתרופות כימיות לפתרון הבעיות הנ"ל
מאחל לכווווווווווווולם הרבה אושר ססון והצלחה.
http://www.youtube.com/watch?v=PyXCMmKxw40