גמדים קטנטנים ? או מפלצות ענקיות ?

הפוסט הזה כתבתי בבלוג הזה  ב1 בפברואר 2012 במסגרת השתלמות מדריכי תיקשוב.

מסקירה מהירה של כמה שנים בלבד , מתכוון לסוף שנות השמונים  זוכר שהיה תקליטון (דיסקט)

בנפח של 5.25 אנץ' עם קיבולת של 360 K.B  וזו בעצם הייתה המצאה מעניינת ופתאום מבינים שהתקליטון מחליף מספר של קלסרים להנהלת חשבונות למשל ,לאחר כמה שנים נפח התקליטון

הוקטן ב66% בנפח אבל קיבולת המידע הוכפלה פעמיים והגיעה ל 1.44 M.B כלומר 1440 K.B .

 בסוף שנות התשעים הגיע לשוק המשתמשים הרגילים זיכרון נייד והוא התחיל עם 8 M.B ועבר

אותו תהליך קטן בגודל הפיזי גדל בקיבולת המידע והיום נגיש בקיבולת של של 128 G.B המעוצב

 בתוך תכשיט מהודר או עט או צורות אחרות .בואו נציץ למה שקרה עם הדיסקים הקשיחים ,

בסוף שנות השמונים דיסק קשיח היה עם קיבולת של 800 M.B והיום באותו גודל פיזי עם קיבולת

 של 10 T.B לפחות .

למה זה קורה בעצם ? ומה המשמעות ? ולאן נגיע ?

המוצרים הטכנולוגיים הולכים וקטנים בזכות הטכנולוגיה והתקדמות הידע והמדע ולטובת המשתמש . ומצד שני המדע ובעקבותיו הידע  "מתפוצץ" . הסיבה דומה להיצע וביקוש  כלומר המידע גדל

 ודורש מקומות גדולים יותר לאחסון .דוגמה קטנה של המשתמש הביתי : המשתמש היום מצלם

תמונות דיגטליות או וידאו , עבודות , רעיונות ,ספרים, מכתים , החשבונות של החשמל , הטלפון

הנייד והנייח , רוב ההתכתבויות וההסכמים , צילום במעגל סגור ועוד .. כל זה עבר המרה מנייר

למידע מאוחסן ב אופן דיגיטלי בתוך המחשב חלק גם רשת .

ל גוגל כנראה, יש תשובה על השאלה לאן נגיע ? סקרנו ביחד באופן מהיר את תהליך גידול

הקיבולת והאחסון של המידע והגענו ל 10T.B זה יגדל פי 1000 ויגיע ל Petabyte ועוד פעם

יגדל פי 1000 ל Exabyte ועוד פעם יגדל פי 1000 ויגיע ל Zettabyte וימשיך לגדול עד שיגיע לGoooooooooooooooooooooooooooooogle  . מכאן בא השם של גוגל. הסקירה

מראה עד כמה יוכל להיות הפער גדול ועצום בין הידע הציבורי לידע האישי של התלמיד

במידה ובית הספר לא יספיק חלילה לשנות את מטרתו !!

מקורות : http://www.whatsabyte.com/    http://www.uknow.gse.harvard.edu/teaching/TC106-607.html

ביקור בבלוג של עאטף עדנא

גוגל מתקן את הבחינות למורים !!

גוגל מקל על המורים ומתקן להם לפחות ארבעה סוגים של מבחנים אמריקאים.ארבע תבניות של מבחנים אמריקניים זמינים בצורות של 5 ,15,10 ו 20 שאלות - כל מי שיש לו חשבון ב צפונט הוא שותף לאותם ארבע התבניות כמובן שצפונט היא סביבה חינוכית בנויה בפלטפורמה של  גוגל כלומר כל מי שיש לו חשבון בגוגל הוא יכול להיות שותף לאותם ארבעת התבניות. איך עורכים ? מוסבר כאן בסרטון הזה  

בטח תשאלו: האם אפשר להוסיף שאלות ? האם ניתן לצאת מהתבנית ? האם ניתן לתת ערכים שונים לשאלות ? האם ניתן לשלב שאלות פתוחות ? התשובות לכל השאלות:כן באמצעות Flubaroo בזכותו של דייב - בחור יהודי שעובד בגוגל. משפחתו (סבא וסבתא) גרים בחיפה.הפרוייקט האישי שלו לטובת החינוך בנוסף הקים אתר flubaroo . אם תרצו לדעת איך עורכים את הסוגים החדשים של הבחינות האמריקאיות ? הנה הסבר  בדף הזה של סאטי ח'לאילה ,או בסרטון של צדק יהודה .
מה התרומה ? 
חיסכון בנייר , המידע נשמר אצל המורה לטווח ארוך ובמידת הצורך המורה ישלוף את המידע בזמן ובמקום שנוח לו כלומר המורה לא קשורה בחבילה של ניירות , אין אפשרות שהתלמיד ישכח שאלה , במידה והתלמיד לא יכל להגיע לביה"ס הוא להיבחן מהבית , לאחר ניסיון עם חלק מהתלמידים הם מאוד התלהבו ומצא חן בעיניהם הרעיון ובמיוחד שהם קיבלו משוב מיידי בסיום המבחן  כי פתחתי את הטופס והקרנתי על הלוח .

מקור התמונה -אתר עם מאגר תמונות עם ויתור על זכויות יוצרים .

פורום לימודי

הסבר על פורום לימודי מוצג באופן מקצועי באמצעות הסרטון המוטמע כאן /הרצאה דיגיטלית של ד"ר גילה קורץ .

איך מוסיפים את הפורום ברמה הטכנית מוסבר היטב בסרטון הזה  אבל לא בגלל זה כתבתי את הפוסט , אלא כדי לספר לכם על ההתנסות והתובנות האישיות שלי.
לאחר שבועיים של התנסות בפורום במסגרת הלימודים, עלו כל מיני רעיונות, שאלות, תשובות, תגובות ותגובות לתגובות .. ואז ערכנו דיון בנוכחות ויוזמת המרצה ד"ר גילה קורץ וכתבנו מסמך משותף שקראנו לו " אמנת כללי שיח " המפרט את האתיקה המחייבת את כל הסטודנטים איך לכתוב בפורום, וזה היה רעיון נפלא כי הבקשה עלתה מהסטודנטים ולא בכפייה מצד המרצה.
בכל הקורסים היו פורומים אשר סייעו לסטודנטים שאלות ולקבל תגובה / תשובה מהמרצה או שאר הסטודנט , ופתאום נראה כי הגבולות מתבטלים בין מורה לתלמיד והתלמיד מרגיש שהוא במעמד זהה למורה, בנוסף היו הרבה מקרים שרציתי לשאול שאלה ואני מגלה שאותה שאלה שאל עמית וקיבל תשובה / תגובה וכך קיבלתי מענה מיידי ולא הטרחתי את המרצה
דבר אחרון חשוב לציין כי באמצעות הפורום התבצעה למידת עמיתים .