ויקימניה 2011

זהו שמו של הכנס העולמי של וויקיפדיה  אשר מתקיים השנה בישראל בעיר חיפה בין 4-7 לאוגוסט . משתתפים מ 56 מדינות הגיעו לכנס המפגיש של פעילים ומתנדבים מרחבי העולם עם מיזמי ויקיפדיה .
 " תומכי תוכן חופשי וקוד פתוח, חוקרים, אנשי חינוך, עיתונאים ומתעניינים אחרים. בשלושת הימים של פעילות הכנס – מחמישי ועד שבת – מועברות 125 הרצאות בחמישה מסלולים מקבילים" מתוך TheMarker  
לדעתי זה כבוד גדול מאוד למדינת ישראל לארח את הכנס השביעי של ויקיפדיה . אמנם גודל המדינה מבחינת מס' התושבים הוא צנוע מאוד , אבל המעורבות  והפעילות שלה היא מאוד גדולה ןעניינית .
כמובן שבעבר רק עשירים יכלו לרכוש אנציקלופדיה ,היום כמעט כל ילד בזכות התיקשוב , טכנולוגיית ה Wiki  וה Web 2 יש לו אנציקלופדיה ( ויקיפדיה ) חופשית , חינמית ומתעדכנת מידי שעה ב 263 שפות  ובשפע .
 השוואה :מס הערכים ב בריטניקה לנוער 65000  לעומת מס' הערכים רק בעברית הוא כפול . 

האם הפער החברתי / כלכלי זהה לפער הדיגיטלי ?

התכוונתי בשאלתי האם כאשר אנו מזהים פער כלכלי , חברתי ברמה / באחוז מסוים ( למשל 40% ) בין שתי שכבות שונות בחברה ומצד שני עורכים בדיקה על הפער הדיגיטלי בין אותן שתי השכבות , האם אנחנו מקבלים אותו נתון ? או אפילו נתון קרוב ?
בתמונה שצילמתי היום מופיע חלק מהבתים של כפר "רמיה " . היום הוא שכונה ערבית בדווית מובלעת בתוך העיר כרמיאל .הכפר ללא תשתית של מים , חשמל , טלפון , ביוב , בתי ספר , תחבורה ציבורית ... בקיצור אפשר לומר שאנו מדברים על אזור מהעולם השלישי . לעומת העיר כרמיאל שהיא עיירת פיתוח א' . על ההשוואה הזו אפשר לערוך תזה בתואר שני , אבל נושא הבלוג שלי הוא " תיקשוב ולמידה "  לכן אני אתייחס רק לפן הקשור לתיקשוב .
אומנם הפערים החברתיים , כלכליים הם עצומים  אבל תופתעו לגלות כי מתוך עשרים הבתים הבנויים ברצף שבדקתי מתברר כי 16 מתוכם יש להם גישה לאינטרנט כלומר  80% מהאוכלוסייה מחוברים לרשת . וכאן אפרט כי חלק מהבתים מחובר לנתב אלחוטי של השכנים שלו מכרמיאל ובמיוחד סוג המבנה העשוי מפך עוזר לתקשורת אלחוטית להתקיים בתצורה תקינה    , והחלק האחר מהאוכלוסייה הבדווית עם מודומים / נתבים סלולריים .

תיקשוב וחתונה

ממוצע הנישואין בארצות הברית אשר הכירו באמצעות הרשת עמד על אחד מתוך שבעה זוגות וזה נתון המעיד לדעתי עד כמה הרשת הפכה להיות חלק חשוב בחיי האדם של המאה 21 .
ה "חתונה " בקיץ האחרון מזכירה לי סיוט וסבל , ומכאן אני חושב שהשימוש בתיקשוב יכול מאוד להועיל לשפר ולהעלות רמה ואיכות במיוחד בחברה הערבית בארץ .
הנתונים - השליליים בעיני -שאציין כאן באים מתוך כאב גדול ודאגה למען שיפור המצב הקיים , אחת התופעות הקיימות הכרזה על חתונה ופרטיה מגיעה לכלל המוזמנים ( המוזמנים במקרה זה הם כל האוכלוסייה בכפר ) על ידי רוכל הקורה לאנשים באמצעות הגברה קולית עם רכב המסתובב בכפר כמובן שאין מדובר בשעות מוגבלות בים כי " הכל מותר " הייתי מציע למסור את המידע למוזמני החתונה בדואר האלקטרוני או באמצעות הפייסבוק  ואפילו הייתי מציע לצרף טופס אלקטרוני עד ארבעה סעיפים המוזמן יאשר את הגעתו ומס' המגיעים לחתונה . אינני רואה דבר זה כחלום , אם במדינות ערב אזרחים בהמוניהם הפכו את השלטון באמצעות הפייסבוק , לא תוכל משפחת המתחתנים לארגן חתונה של כמה מאות ?
זו רק תופעה אחת ,לא פרטתי על סגירת רחובות , רעש אדיר עד אחרי חצות ואפילו עד השעות הקטנות של הלילה , זיקוקים , יריות , יריות ......  

נגישות באינטרנט

אתר נגיש הוא : אתר שקהל רחב ככל האפשר יכול לתפוס , להפעיל ולהבין .
נתונים של איגוד האינטרנט הישראלי מראים כי 60% מהאוכלסייה עלול להיתקל בבעיה של נגישות לאינטרנט בגלל

"10% סובלים  ממוגבלות פיזית , 10% סובלים מלקויות למידה.35%  הם עולים חדשים או בני מיעוטים ו 15% מהאוכלוסייה הם בני 55 שנים ומעלה" רוב בני הגילאים המתקדמים סובלים מאחד או יותר מהמוגבלויות : ראיה, שמיעה, מוטוריקה, קשיים קוגניטיביים.האדם הבריא לא מרגיש את הקושי והמגבלה שחווה אותם האדם המוגבל פיזית לכן מוצע התקשוב כהשתלבות בחברה . חסימת קבוצות אלה פירושה אי שיווין ודחיקה לשולי החברה לכן חובה היא לתת להם מענה הוגן גם בעולם הדיגיטלי.

לא מדובר כאן בהשקעה מיוחדת של מפתחי האתרים סך הכל 2% יותר מאתר רגיל (לא נגיש ) .הנה דוגמאות לעזרים שונים  

אחת הדרכים לבדוק אם האתר נגיש ועומד בסטנדרטים ( לחיצה על הכפתור Ctrl ) ביחד עם גלילת העכבר אמור להגדיל ולהקטין את המסך . 

יש לציין כי אין מדובר כאן בנגישות ברמה של מדינת ישראל אלא סטדנדרטיים עולמיים שפותחו  על ידי

 World Wide Web     סמל לאתר נגיש 

התמונה מ gov.il

הגעתי לעמק השווה עם דודה שלי

רוב הזמן "רבתי " עם דודה שלי אחותה של אמא ( בת 69 ) על הפייסבוק , א ני בעד והיא נגד ,הטענה שלה "ובצדק " כי הפייסבוק סורף את הזמן של הבנים והבנות לדעתה "הם נכנסים לתוך המחשב ומנותקים בכלל מהעולם החיצוני " מידי פעם העלתה את הנושא שוב ושוב ולא הגענו לפשרה והסתכלה אלי כשותף בעסק שנקרא פייסבוק .
אחרי שהתחילו המהפכות בעולם הערבי וידעה - למזלי - שמהפכות לדימוקרטיה בזכות ה פייסבוק רק אז שינתה את דעתה והגענו לעמק השווה .
פריסת הפייסבוק על פני כדור הארץ

מי מכשכש בזנב של מי?

" מי מכשכש במי ?" זו אחת השאלות שהעלה פרופ' גבריאל סלומון והתכוון בשאלה האם הטכנולוגיה היא מקדימה לפדגוגיה ואז הפדגוגיה בזנב של הטכנולוגיה ? או אולי ההפך הוא הנכון ?. (סלומון ,ג.2000 )
בתחילת 2010 מעלה שאלה / טענה נוספת  " המחשב לא תרם ללמידה "  
פרופ' סלומון מבהיר כי " כל זמן שמטרות החינוך הן עדיין שינון חומר הלימודים ו'הקאתו' במבחנים, כפי שאלה נקבעו באמצע המאה ה-19, המחשוב לא יכול להשפיע על דרכי ההוראה " . בעצם מטרת המחשב אמורה להפוך את המידע לידע . ולשמש סביבה לימודית מיטבית ויעילה.
 אחרי 10 שנים עברו מאז המאמר הראשון ...בראיון של ערוץ 10 עם פרופ' סלומון מבהיר את עמדתו באופן ויזואלי . 


מקורות 
סלומון, ג, 2000, "הפיכת מידע לידע: רב -טקסט ומולטימדיה", טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע.אוניברסיטת חיפה/זמורה-ביתן, עמ' 62-58, 173-167, פתח קובץ. סלומון, ג
http://gilamit.blogspot.com/2009_10_01_archive.html

אלפנו את המוח שלנו לחשוב באופן מוטעה

במשך הרבה שנים הרגילו אותנו בבית הספר לחשוב באופן לינארי ( הכוונה לחשיבה בכוון אחד בנושא יחיד צעד אחרי צעד) ,וזה מזכיר לנו את הטקסטים הקונבנציונליים הכתובים על נייר רגיל הממקד אותנו  כקוראים / לומדים להיות "נעולים "באתו טקסט . 
במקרה הטוב ביותר היה כתוב באותו טקסט " ..ע"מ להרחיב את הידע יש לקרוא במקור ספציפי זה או אחר " וכמובן זה מאלץ את הלומד הצעיר במיוחד להתפנות , לזכור ולחפש את הספר בספרייה או במקום אחר .
לעומת הדרך השנייה של החשיבה היא : החשיבה המסתעפת (היפר טקסטואלית) ,ובניגוד לטקסט הקלסי קיים היום סוג אחר שהוא אלקטרוני אשר בדרך כלל מכיל מלים חמות  ( Hypertext ) המפנות אותנו בקליק אחד להסבר נוסף , מורחב ו/או למקור מידע רלוונטי ואקטואלי , תכונה זו אינה אינה גורמת לתשתוש המחשבה שלנו , להפך היא מעמיקה מרחיבה וחוסכת הרבה זמן ונייר.
 מאמר קצר על מחשבה לינארית  " מאמר צוטט מתוך בלוג - שמור בקשור "