מירוץ הטכנולוגיה

אמנם כי מאז ומתמיד העולם והאנשים משתנים מדור לדור ומעידן לאחר בקצב "סביר", אבל קצב השינוי שעובר העולם בשלוש העשורים האחרונים מאוד מהיר ואפילו דרסטי.
חובבים ומקצועיים בתחומים שונים הצליחו להגשים את חלומותיהם ולהגיע לפסגה,דוגמת אדמונד הילארי שהגיע לראש האוורסט. מי שחושב כי יכול להגיע לפסגה של הטכנולוגיה לא בטוח שהוא יגיע גם ברמת התוכנה וגם ברמת החומרה(hard & sofware). בפוסט קודם תיארתי את השינוי שהתרחש באשר ליצור ושימוש אמצעי אחסון המידע השונים הקשורים בעיקר לחומרה שהיא רק חלק אחד במחשב אשר כולל חלקים שונים, בנוסף לאחסון המידע המחשב משמש לעיבוד( process ) שלו. גם בחלק זה שאר החלקים כמו המעבד, זיכרון וסוג לוח האם משפיעים רמת ביצועי המחשב. כאן אתאר "היסטוריה" קצרה של שני עשורים בלבד: לפני עשרים שני היה מעבד הפנטיום מסוג 386 אחר כך התקדם ועבר לפנטיום 1,2,3 ו4 ושוב לסדרה חדשה של סדרת ה 775 ושוב לעוד סדרות שונות ודורות שונים עד שהגענו היום ל מעבדי ה i5 כמובן שזה לא סוף הדרך. לדעתי -מניסיון - הצרכן לא צריך לחפש את הפסגה במוצרים האלה כי הוא לא יחזיק שם יותר משבוע שם ובמקרה הזה ישלם כסף רב יחסית מה שכן הצרכן יתאים המחשב לפי הצרכים שלו.
באשר לתוכנה, מוצעים המון תוכנות ,טיפים וטריקים ברשת אשר נותנות מענה ליישומים שונים. חשוב שהמשתמש (user) ישתמש במינימום שהוא יודע על מנת להשיג את המקסימום, במקרה של המורה ישתדל לשלוט טוב במעט שהוא מכיר ויודע על מנת לשפר את הפדגוגיה .

מקור התמונה 

האיש הצהוב !

ניידות של גוגל המצוידות במצלמה פנוראמית מיוחדת הסתובבנה ברחובות ירושליים, תלאביב וחיפה בסתיו אשתקד כדי להמשיך את הפרוייקט של גוגל סטרייט ויו (Google Street View ) המופעל מאז 2007 בחלק ממדינות העולם, יושק בישראל מחר יום ראשון  ה 22 באפריל והאיש הצהוב יתחיל להסתובב אתכם למטה ברחובות.
כמו שהשתמשנו בגוגל אירת עד עכשיו,רק מה יש תוספת מדהימה, כאשר אנחנו מגיעים ליעד הנדרש על המפה, גוררים את האיש הצהוב אל תוך המפה ואז נהנים מהשרות.
למה היישום טוב ? השילובים של גוגל בתחום זה כמו Google earth, Google street view, Google trip ויישומים אחרים עוזרים לנו בתור אנשים ותלמידים רגילים לצפות בייקום מזוויות שונות כמו לצפות באור השמש על כדור הארץ,כוכבי לכת אחרים,תמונות היסטוריות,הוספת סימנים על המפה ,הוספת נתיבים וסיורים ואפילו הקלטתם (דוגמה) כמו למשל לצייר מסע של אומן/היסטוריון/ סופר או כל דמות חשובה בעיננו ולעקוב אחריה, המיוחד כי עכשיו אחרי השקת היישום החדש אפשר גם "לרדת" לרחובות ולהסתכל על העולם בממד אופקי ולא רק מלמעלה, כלומר לפני קבלת השרות החדש הצלחנו לראות רק את גגות הבתים והחפצים אבל עכשיו בגובה העיניים.חשוב לציין כי כל הכלים זמינים באותו מקום ואותה סביבה ואין צורך "לקפוץ" לכל מיני עזרים שונים ומפוזרים.(דוגמה 2) בסרטון הזה.
האם השרות פוגע בפרטיות ובביטחון ? אנשי גוגל הבטיחו לא לצלם מקומות רגישים, בנוסף כאשר תועדו פנים של אנשים, לוחיות זיהוי, ואפילו פרסומות הם עורפלו.
מקור התמונה של המכונית ( צילום: sanchom, פליקר)

האם גוגל יחליף את ההורים והמורים ??

לפי סקר שנערך בבריטניה במהלך חודש מרץ האחרון ופורסם לפני 5 ימים ב  Ynet מתברר כי 91% מהילדים ובני הנוער שנדגמו בסקר משתמשים בגוגל באופן קבוע ורק 3% ציינו כי במידה וגוגל לא יספק להם את המידע הם יפנו למורים.
האמת שבכלל לא הופתעתי מכל הממצאים שהועלו בכתבה ובמחקר ולנדון יש הרבה סיבות לדעתי הרשת יותר זמינה ומהירה , הילדים ובני הנוער בתוך הרשת ללא שום קשר ללימודים , כמובן המידע ברשת קיים וזמין עם הקישורים המתאימים בנוסף אם התלמיד ייאץ להסבר נוסף ו/או תרגום למשל יותר קל לפתור את העניין באמצעות הרשת .
כאן נשאלת השאלה : האם תפקיד המורים וההורים התבטל ? תשובתי חד משמעית לא , כמו שציינתי בפוסטים קודמים כי תפקיד המורה השתנה ומה שבטוח כי המורה אנו - ולא יכול להיות - מקור הידע , היום ההורים והמורים הם מכוונים למקורות הידע . להורים עדיין יש אותו תפקיד והוא לחנך את ילדיהם רק המשימה בעידן התיקשוב והאינטרנט היא הרבה יותר מורכבת ודורשת מיומנויות חדשות ,רלוונטיות ואקטואליות לעידן זה.
הרשת , כך גם המציאות יכולה לספק מידע מסוכן לתלמידים ובני נוער ושוב מודגש תפקיד ההורים להקנות לבניהם כלים על שאלה יוכלו להתמודד עם העתיד כמצוין בפוסט הזה .
מקורות : רחל פסטרנק 2002 עמוד 187
             בלוג 140

מתיאוריה למעשה

חלק מהעמיתים נמצאים בתפר בין סיום הלימודים ליציאה לשטח, התזמון של ביצוע תכנית התיקשוב הלאומית תרם רבות לקליטת מדריכים , רכזי תיקשוב , מורי מורים ומטמיעים כלליים של התיקשוב , לדעתי התאוריות הרבות שלמדנו עליהן במהלך הלימודים עזרו לנו המון ובאפן מקצועי על מנת להגיע לשטח מוכנים , אתן שתי דוגמאות לצורך העניין: 1. במאמר המסכם מחקר מתברר כי אחד ממסכנותיו מדגישות את חשיבות מעורבות מנהל ביה"ס להטמעת התיקשוב בבית הספר , כלומר מנהל שהפנים את ערך התיקשוב ו "קנה" את הרעיון באותו מוסד יהיה ניתן לערוך את השינוי וההפך נכון , תיאוריה זו הקלה עלי רבות בתור מדריך/מטמיע תיקשוב איך להתמודד עם אותו סוג מנהל ואיפה לשים את הדגש בתהליך.2 המחוון  תמר שמיר ויעל קלי שהוא אחד הכלים שהתווספו לארגז הכלים שלנו בתור מדריכים , רכזים ומורים .הכלי מיועד לבחון את טיב האתר הבית ספרי בנוסף להמון דוגמאות שמרגיש אותם בחיי היום יום של העבודה.
לתאוריות השונות יש כמובן צד שהוא פחות מעשי ופחות ממומש במציאות ,וכאן אסתפק בדוגמה אחת המתוארת במאמרו של פרופ' עמי וולנסקי אשר למדנו אצלו במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" אשר מתאר את סטנדרטיזציה דוגמת בחינות הבגרות ברץ אשר מהווה פרדוקס לסטודנט מצד אחד הסטודנט לומד על תיאוריות המסייעות לתלמיד ללמוד בקצב , נטיות , יכולות שלו ומצד שני בחינות הבגרות דורשות מכל התלמידים בכל הרמות להגיע לאותם הישגים שמשרד החינוך הציב מקודם.
בסוף חשוב לזכור כי כמעט בכל כנס , השתלמות ולימודים נוספים נפגשים סטודנטים בוגרי "המרכז ללימודים אקדמיים" ומרגישים כי הגענו ומרגישים משפחה אחת.
  

وهر سال مردم به مناسبت جشن نوروز ایرانی خوب

הכותרת בשפה הפרסית ופירושה: " חג שמח לעם הפרסי לרגל חג הנורוז " אשר מתחיל מחר .לדעתי התקופה מתאימה כי זה הזמן של החג ומועד בפני עצמו מעניין כי : הוא בעצם מהווה היום הראשון של השנה הפרסית . אמנם באופן אישי אוהב את כל ימי השנה והעונות השונות למיניהם אבל ללא ספק זו תקופה שאוהב אותה באופן מיוחד . סיבות לא מועטות הגורמות לי להעריך את העם הפרסי : באופן אישי התגוררתי אצל משפחה פרסית בהאאית בארץ ולמדתי המון מתוך חיי היום יום על התרבות הזו , אציין כאן ערך אחד לפחות שהוא חשוב בעיני והושפעתי ממנו ,לפי התרבות הבהאית מאמינים כי "כל בני האדם הם פרי של עץ אחד ועלים של ענף אחד " הייתי רוצה להעביר ערך וחינוך זה לכל אדם בעולם . התרבות הפרסית עשירה והשפעתה קיימת עד היום , אציין מספר דוגמאות : מפורסם ונפוץ מאוד משחק השחמט שהוא אחד המשחקים המורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית ,משחק  פרסי במקור  במובן של מארב למך או בתרגום אחר מת המלך בכל מקרה { שאה בשפה הפרסית = מלך }.
השפה הפרסית היא במקום הרביעי מבחינת ההתפשטות והשימוש בעולם כמתואר בתמונה  אחרי השפות לפי סדר :אנגלית צרפתית וערבית , התפשטות השפה מעיד כי התרבות עשירה ובעלת כוח והשפעה על האחרים ובעיקר בגלל עושר התרבות לעומת התפשטות השפה האנגלית לאו דווקא בגלל התרבות העשירה אלה בגלל הגלובליזציה שהולכת ומתגברת בגלל התיקשוב , כן ! לתיקשוב יש גם חסרונות , צפויים עשרות שפות בעולם להיעלם וחבל מאוד לדעתי צריך לשמר כל תרבות בעולם .

המנהלים חסמו וסגרו היטב כדי שהגנבים לא יצליחו לגנוב !!

 לפני שבועות אחדים נפגשתי עם קבוצת מורים שהם מנהלי אתרי כיתות ומקצועות ושאלתי אתם : למה סגרתם את אתרי הכיתות שלכם ? התשובה הייתה כי יש מידע אישי העלול לפגוע בפרטיות של חלק מהתלמידים שהם  ציינו את ימי ההולדת שלהם כולל  תמונתם ותאריך הלידה של חלק מתלמידי הכיתה . השבתי כי אתר הכיתה לא לכך מיועד בעיקר !! ומה עם אתרי מקצוע ? למה הם סגורים ?  הופתעתי לשמוע את התשובה : ע"מ שהגולשים האחרים לא "יגנבו" לנו את התכנים שהעלינו לאתר !!
בפוסט קודם כתבתי על זכויות יוצרים ובעיני זה נדון חינוכי תרבותי חשוב מאוד ולכן זכותו של כל מחבר תוכן מקורי לשמור על הזכויות שלו בין אם הוא העלה לרשת או לא . אמנם הזכות מגיעה גם למורה כמובן אבל מי שמפחד שאחרים "יגנבו" לו למשל דף עבודה הוא  יכול לסגור את הקובץ המצורף על ידי סיסמה (לקריאה בלבד ) או להמר את הקובץ ל PDF כאשר כתב  את שמו ברקע של הדף .
אבל לא יעלה על על הדעת כי מורה / מנהל אתר במסגרת משימה מתוקשבת הטמיע סרטון מאתר יוטיוב לדוגמה והוסיף  שאלון מקוון מפחד שאחרים יגנבו לו  מה יגנבו לו? לטופס אין טעם להעתיק את כתובת ה URL כי המידע והתשובות יועברו לאותו מורה !!
גם במקרה והאחרים העתיקו את הרעיון , הרי בסוף מי מרוויח ? התלמידים הם שמרוויחים !! במילים אחרות המורה אין לו מה להפסיד והרווח הוא למידה והעברת ידע לתלמידים אחרים .
לו הייתי במקומם הייתי מעביר את הידע והלמידה בכיף לאחרים גם לאויבים שלי כי בסך הכל שנינו מרוויחים בהסתמך על המשל מהשפה הערבית שמובנו : " אויב נבון ומשכיל טוב מחבר בור עם " .
אם נניח כי מורה אחר אמץ אותו רעיון של מורה אחר הרי מה מזיק ? בסוף ובסך הכל תלמידים אחרים ייהנו מהרעיון וילמדו  

גמדים קטנטנים ? או מפלצות ענקיות ?

הפוסט הזה כתבתי בבלוג הזה  ב1 בפברואר 2012 במסגרת השתלמות מדריכי תיקשוב.

מסקירה מהירה של כמה שנים בלבד , מתכוון לסוף שנות השמונים  זוכר שהיה תקליטון (דיסקט)

בנפח של 5.25 אנץ' עם קיבולת של 360 K.B  וזו בעצם הייתה המצאה מעניינת ופתאום מבינים שהתקליטון מחליף מספר של קלסרים להנהלת חשבונות למשל ,לאחר כמה שנים נפח התקליטון

הוקטן ב66% בנפח אבל קיבולת המידע הוכפלה פעמיים והגיעה ל 1.44 M.B כלומר 1440 K.B .

 בסוף שנות התשעים הגיע לשוק המשתמשים הרגילים זיכרון נייד והוא התחיל עם 8 M.B ועבר

אותו תהליך קטן בגודל הפיזי גדל בקיבולת המידע והיום נגיש בקיבולת של של 128 G.B המעוצב

 בתוך תכשיט מהודר או עט או צורות אחרות .בואו נציץ למה שקרה עם הדיסקים הקשיחים ,

בסוף שנות השמונים דיסק קשיח היה עם קיבולת של 800 M.B והיום באותו גודל פיזי עם קיבולת

 של 10 T.B לפחות .

למה זה קורה בעצם ? ומה המשמעות ? ולאן נגיע ?

המוצרים הטכנולוגיים הולכים וקטנים בזכות הטכנולוגיה והתקדמות הידע והמדע ולטובת המשתמש . ומצד שני המדע ובעקבותיו הידע  "מתפוצץ" . הסיבה דומה להיצע וביקוש  כלומר המידע גדל

 ודורש מקומות גדולים יותר לאחסון .דוגמה קטנה של המשתמש הביתי : המשתמש היום מצלם

תמונות דיגטליות או וידאו , עבודות , רעיונות ,ספרים, מכתים , החשבונות של החשמל , הטלפון

הנייד והנייח , רוב ההתכתבויות וההסכמים , צילום במעגל סגור ועוד .. כל זה עבר המרה מנייר

למידע מאוחסן ב אופן דיגיטלי בתוך המחשב חלק גם רשת .

ל גוגל כנראה, יש תשובה על השאלה לאן נגיע ? סקרנו ביחד באופן מהיר את תהליך גידול

הקיבולת והאחסון של המידע והגענו ל 10T.B זה יגדל פי 1000 ויגיע ל Petabyte ועוד פעם

יגדל פי 1000 ל Exabyte ועוד פעם יגדל פי 1000 ויגיע ל Zettabyte וימשיך לגדול עד שיגיע לGoooooooooooooooooooooooooooooogle  . מכאן בא השם של גוגל. הסקירה

מראה עד כמה יוכל להיות הפער גדול ועצום בין הידע הציבורי לידע האישי של התלמיד

במידה ובית הספר לא יספיק חלילה לשנות את מטרתו !!

מקורות : http://www.whatsabyte.com/    http://www.uknow.gse.harvard.edu/teaching/TC106-607.html

ביקור בבלוג של עאטף עדנא